מאגר סיפורי מורשת

שמי הפרטי הוא סילביו. מקור השם הוא איטלקי, זהו שם מאד נפוץ ברומניה שהינה בעלת שורשים תרבותיים רומאיים. שם המשפחה שלי הוא אברמוביץ', זהו שם המשפחה המקורי. מקור השם רוסי ומשמעותו "בן אברהם". שמות משפחה החלו להופיע באירופה בימי הביניים (בסביבות שנת 1200). עד אז היה מקובל לקרוא לאדם בשמו הפרטי בתוספת שמו הפרטי של אביו. נולדתי בתאריך 24 בנובמבר בשנת 1945 בבוקרשט, בירת רומניה. בחוץ נערם שלג של כשלושה מטר. אלה כל הפרטים הידועים לי מהתקופה ההיא.

תחביבים ומנהגי ילדות

לאבי, הסבא רבא שלך אורן, היה אוסף בולים ואני אהבתי לשבת אתו ולסדר את הבולים באלבומים.

בולי יום העצמאות ה- 35 וה- 40 של מדינת ישראל מהאוסף של סבא

לא הייתה טלוויזיה, לא אינטרנט, לא טלפון חכם. אהבתי לקרוא. קראתי את עבודות הספרות הקלאסית, כגון ז'ול ורן – חמישה שבועות בכדור פורח, מסע אל הקוטב הצפוני, מסע אל בטן האדמה, מן הארץ לירח, ילדי רב החובל גרנט, 20,000 ליגות מתחת למים, מסביב לעולם ב-80 יום, אי המסתורין, מיכאל סטרוגוב, ועוד.

ז'ול ורן על בול ישראלי

סופרים נוספים שאת ספריהם אהבתי: אלכסנדר דיומא: שלושת המוסקטרים, אחרי 20 שנה, הוויקונט דה ברז'לון, הרוזן ממונטה קריסטו, החבצלת השחורה, ועוד. ויקטור הוגו: עלובי החיים, הגיבן מנוטר דם, קוזט, פנטין, ועוד. מארק טוויין: הרפתקאותיו של תום סויר, הרפתקאותיו של הקלברי פין, שטר של מיליון, ועוד. צ'רלס דיקנס: אוליבר טוויסט, חייו והרפתקאותיו של ניקולס ניקלבי, דיוויד קופרפילד, שתי ערים, תקוות גדולות, ועוד. ג'ק לונדון: פנג הלבן, הבהלה לזהב, זאב הים, אודיסאה בצפון, ועוד. אדגר אלן פו: חיפושית הזהב, ועוד.

מאד חבל שהילדים של היום אינם משקיעים מספיק זמן לקריאה.

כ"מנהג ילדות" אני יכול לציין שלמרות שאבי לא היה דתי, הוא הקפיד ללכת איתי כל יום שישי בערב לבית הכנסת הגדול (טמפל קורל) בבוקרשט על מנת לחזק את הזהות היהודית שלי. אני מאוד אהבתי ללכת לבית הכנסת. בעיקר בגלל שהייתי מקבל "שלוק" מיין הקידוש.

השירות הצבאי – חיל תותחנים

בסוף אוגוסט 1964 התגייסתי. הגעתי לתותחנים! באותה תקופה, כל החישובים הנדרשים על מנת לפגוע במטרה באמצעות ירי סטטיסטי (ירי ארטילרי) בוצעו ידנית באמצעות טבלאות ובשילוב נתוני זמן אמת, כגון מהירות הרוח, טמפרטורת חומר הנפץ ועוד. ההתפתחות הטכנולוגית האחרונה הייתה הרכבת תותחים כבדים על מרכב טנקים, על מנת לאפשר ניידות עצמאית לכל תותח בנפרד וכתוצאה מכך ניתן היה לבצע ירי בזמן קצר ביותר. התהליך חייב יכולת קבלת החלטות נכונות בזמן קצר ותחת לחץ. חיל התותחנים גדל והיה זקוק לקצינים המסוגלים לבצע את החישובים המורכבים בדייקנות ובמהירות. שובצתי למסלול ישיר מטירונות לקורס קצינים. כעבור שנה וארבעה חודשים, בתאריך 2 לדצמבר 1965, בדיוק ארבע שנים מיום עלייתי ארצה קיבלתי את דרגות הקצונה.

בעת שירותי הצבאי, משמאל: קבלת דרגות הקצונה

שירתי כקצין בתותחנים עד שנת 1972 והשתתפתי במלחמה על המים, במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה. המלחמה על המים פחות מוכרת, אבל לדעתי זאת הייתה המלחמה הקיומית החשובה ביותר בין מלחמת העצמאות ומלחמת יום הכיפורים.

המלחמה על המים

אנשים לא יכולים להתקיים ללא מים. גם מדינות לא יכולות להתקיים ללא מים. המים הם משאב שמדינה מגנה עליו ומפתחת אותו. מים הם משאב חשוב ביותר למדינת ישראל, וזאת מאחר שחלק גדול משטחה הוא מדברי וכמות המשקעים הממוצעת נמוכה ומספקת רק בקושי את צרכי האוכלוסייה ההולכים וגדלים.

היום, חלק גדול ממשאב המים של מדינת ישראל מושג באמצעות טכנולוגיות התפלה, אך בשנות השישים של המאה שעברה, טכנולוגיה זאת לא הייתה קיימת בארץ. המדינה התבססה על מאגרי המים המתוקים שלה. מאגר המים המתוקים העיליים הגדול ביותר בישראל הוא הכנרת. מקורות מים מתוקים נוספים הם מי התהום ומעיינות שונים. במדינת ישראל ישנם מספר נחלים בהם זורמים מים כל השנה. העיקרי בהם הוא נהר הירדן, שניזון מנחל חרמון הנובע ברמת הגולן, נחל שניר הנובע בלבנון ונחל דן, הנובע ליד קיבוץ דן, והוא הגדול במקורות הירדן. בנוסף, בישראל עוד נחלי עד רבים כגון נחל הירקון, נחל משושים, נחל גילבון, נחל אל על, נחל כזיב, נחל תבור ועוד.

גם אויבי מדינת ישראל היו ערים לחשיבות משאב המים המתוקים וניסו להגביל את כמות המים המתוקים של ישראל. נהר הירדן הוא מקור המים המתוקים הגדול בישראל (בשונה ממאגר מים). הוא נוצר מאיחודם של שלושה נהרות: החצבני, שמקורותיו בלבנון, הבניאס, שמקורותיו בזמן ההוא היו בסוריה, והדן שחלק ממקורותיו היו בסוריה וחלקם בישראל. שלב חשוב בניהול משאב המים של מדינת ישראל היה הקמת המוביל הארצי שהוביל מים מהכנרת ליתר חלקי הארץ ואפשר פיתוח חקלאות שאינה תלויה רק במי הגשמים ומי התהום.

הקמת המוביל הארצי הסתיימה בשנה בה התגייסתי לצה"ל, 1964. במסגרת המאבק שבין ישראל למדינות ערב לאחר הקמת מדינת ישראל, החליטו מדינות ערב בוועידת הפסגה שלהן בשנת 1964 בקהיר להטות את החצבני והבניאס ולגרום לפגיעה קשה מאד במשק המים של ישראל. המלחמה הסופית על משק המים של ישראל החלה. הסורים היו הראשונים שהזדרזו להתחיל בעבודות ההטיה של מקורות הירדן.

מפת מקורות הירדן

ישראל הזהירה את הסורים בירי מנשק קל. ההסלמה לא איחרה לבוא, הסורים פתחו באש תותחים על היישובים הישראלים בעמק החולה וצה"ל השיב באש תותחים שהשמידה את הציוד ההנדסי הסורי (טרקטורים, בולדוזרים וכדומה) שעסק בעבודות ההטיה.

ואורן יקירי – מי לדעתך היה אחד הקצינים שפיקדו על הירי להשמדת הציוד ההנדסי הסורי?

נכון! ….סבא!

לאחר שורה ארוכה של תקריות אש על פני חודשים ארוכים, בהן נפגעו עשרות רבות של ציודים הנדסיים כבדים (ובמסגרתן נהרגו ונפצעו חיילי צה"ל), וויתרו הסורים והלבנונים על תוכנית ההטיה של מקורות הירדן והביאו לסיום המלחמה על המים. מספר חודשים לאחר אירועים אלה פרצה מלחמת ששת הימים, שבסופה ישראל שולטת על רוב מקורות הירדן.

למעוניינים להתעמק בנושא המלחמה על המים לחצו על הקישור

משפחה

אורן יקירי, המשפחה שלי היא סיפור קצר. סבא היה בן יחיד, כפי שכבר סיפרתי לך, וסבתא הייתה בת יחידה. כך שלאימא שלך, מיטל, אין דודים ואין בני דודים.

בשנת 1977, כחמש שנים לאחר שנולדה מיטל, נולד ינון, הדוד שלך. מיטל למדה עריכת דין באוניברסיטת תל אביב והנה בעלת תואר שני במנהל עסקים (בהצטיינות) מאוניברסיטה בארה"ב. מיטל התחתנה בשנת 1999 עם נועם שומרון, אז סטודנט באוניברסיטת ירושלים והיום פרופסור באוניברסיטת תל אביב. נולדו להם שלושה ילדים: ניב, גלי ואתה, אורן החמוד, הכי קטן, נולדת בתאריך 15 לאוגוסט בשנת 2010.

סבא הסנדק בטקס הברית של אורן

אילן היוחסין של אורן

הזוית האישית

סבא: אורן יקירי, מאוד נהניתי משיתוף הפעולה איתך במהלך תכנית הקשר הרב דורי. זאת הייתה הזדמנות חד פעמית להכיר אחד את השני ולעבוד בשיתוף פעולה.

אורן: סבא, היה מאוד כיף לשמוע את סיפורך ולעשות את הפעילויות במסגרת התכנית. נהניתי מאוד ולמדתי שאפילו עבור דבר פשוט כמו מים צריך להילחם.