מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

משחקי ילדות

עמית וסבתא רינה
רינה בצעירותה
ילדותי בבית שמש

נולדתי במצרים בשנת 1952 בשם רגינה על שם סבתי. בבית הספר שינו את שמי לרינה. קצת כעסתי אבל הסכמתי כי זה שם עברי יותר. עליתי לארץ ממצרים בשנת 1956, בת ארבע.  
במשפחה היינו שמונה ילדים חמישה בנים ושלוש בנות, אבא ואמא, אני השביעית. מאז שעלינו, עד שהתחתנתי, גרנו בבית שמש ליד ירושלים. הייתי בגן ואחר כך בבית ספר יסודי. לגננת שלי קראו חנה.
רינה בילדותה

רינה בילדותה
למדתי בית ספר יסודי על שם עדיהו שם הייתי פעילה בספורט, השתתפתי בכל תחרות בתי ספר שהייתה בעיר. השתתפתי: בריצה, קפיצה לגובה ולמרחק.
 תמונה 1
 
בתיכון למדתי בבית ספר ון על שם שייבר, בית ספר מקצועי שבו למדתי עד כיתה יא' מקצוע – הנהלת חשבונות.
הייתה לי ילדות מהנה ושמחה עם החברים בשכונה ובבתי הספר.
 
עיקר המשחקים שהיו בזמנו זה חבל, גוגואים וכדור שהכנו  בעצמנו מגרביים: היינו לוקחים גרביים ומסובבים אותם וזה היה הכדור ששחקנו בו.
 
אבא עבד בסלילת כבישים ואמא גידלה אותנו וגם עבדה לפרנסתנו בבית ברקמה, סריגה ותפירה כי לפי הסיפורים של ההורים שלי גורשנו  ממצרים בלי אפשרות לקחת את רכושנו ולא הייתה לנו יכולת כלכלית.
 

המשפחה

 
המשפחה
לאחר סיום התיכון לא התגייסתי והצהרתי שאני דתייה כי אז לא היה מקובל שבנות מתגייסות .
 
במלחמת ששת הימים 67 כל האחים שלי התגייסו ודאגנו מאוד, אז לא הייתה תקשורת כמו עכשיו, היו רק מכתבים. אחי הגדול היה בתותחנים  ואח אחד בשריון.  אחד נלחם בדרום ואחד היה בצפון.
 
במלחמת יום הכיפורים הינו בבית כנסת ואז שמענו שפרצה המלחמה במשך המלחמה הכרתי את בעלי. הוא היה בצבא ושירת בשארם א- שייח שבחצי האי סיני.
 
תשע"ו, 2016

מילון

שארם א שייח
בסיני היא עיר מצרית בדרום חצי-האי סיני לחוף מפרץ אילת שארם א-שייח' שוכנת סמוך למצרי טיראן ולכן הייתה חלק מנושא חסימתם שהוביל לפרוץ מלחמת ששת הימים במקום היה ישוב ישראלי בשם אופירה בעיר מתגוררים 35,000 תושבים

ציטוטים

”בבית הספר שינו את שמי לרינה. קצת כעסתי אבל הסכמתי כי זה שם עברי יותר.“

הקשר הרב דורי