מאגר סיפורי מורשת

שמי מלכה, נולדתי בחודש אדר בלוב. הוריי בחרו לקרוא לי על שם סבתי מצד אבא. אני הבת האמצעית מבין האחים.

מילדותי אני זוכרת את המשחקים שאהבתי במיוחד: מחניים , הקפות ,שבע אבנים ועוד. הגעתי לנתניה לפני כ-60 שנה בגיל 4 באנייה. באותה תקופה לא היה פה ישוב מפותח אבל אני זוכרת  את בית קולנוע השרון ואת שוק נתניה. באותה תקופה לא היה בנתניה בית ספר ממלכתי דתי, לכן למדתי בפרדסיה ביסודי, ובתיכון לא למדתי.

במשפחתי יש כסא אליהו הנביא שעובר מדור לדור. כל תינוק שנולד, נותנים את הכסא הזה ממני ל-40 ימים מיום הלידה ועד שהתינוק בן חודש ו-11 ימים, ואז הכסא חוזר בחזרה. הכסא הוא על שמם של הורי ז"ל. במשפחתי יש מאכל שכולם אוהבים ונקרא קיקות: אני מכינה אותו לילדיי ונכדיי, זהו מרק אדום עם חתיכות בצק ותבלינים חריפים.

החלום שלי הוא בריאות, שנכדיי יתחתנו ושאטוס לחו״ל.

הזוית האישית

התלמידה תאיר: נפגשנו אחת לשבוע. במפגשים חווינו ביחד פעילויות חדשות ולמדנו הרבה דברים אחת מהשנייה.