מאגר סיפורי מורשת

נולדתי לפני 68 שנים, בירושלים [הבירה], שנתיים אחרי קום המדינה. ההורים שלי עלו לארץ שנה אחרי קום המדינה, בשנת 1949.

אבא שלי נולד בפולין, ואמא שלי נולדה ברומניה.

הם הגיעו לארץ ממדינות אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה, אחרי השואה הקשה שהם עברו. במהלך המלחמה איבדו אימי ואבי חלק גדול ממשפחתם.

הם ניסו להגיע לישראל באוניות מעפילים בעלייה בלתי ליגאלית (חוקית). אוניות מעפילים אלו, היו צפופות מלאות אנשים ניצולי שואה, שניצלו מהתופת וקיוו להגיע לארץ הקודש.

כל אחד מהם הגיע באוניה אחרת, אבי מאוניה שיצאה מפולין, ואימי מאוניה שיצאה מרומניה. הם רצו להגיע לחופי ארץ ישראל, אך הבריטים ששלטו באותה תקופה בארץ, מנעו מהאוניות לעגון בחופי ארץ ישראל, וגרשו אותם למחנות הסגר בקפריסין. הם נפגשו בקפריסין במחנות ההסגר והתחתנו שם.

חתונת של סבא יצחק ז"ל וסבתא חיה לבית גולדמן

לאחר החתונה, הוריי עלו לישראל, בשנת 1949 וגרו בירושלים. הוריי החליטו להקים משפחה שמחה עד כמה שאפשר אחרי השואה.

אני הבת הבכורה ולאחר מכן, נולדו עוד שתי בנות: שרה וריקי הקטנה. כיום אנחנו, האחיות שומרות על קשר טוב, בזכות החינוך של ההורים שלנו.

תמיד היה שמח בבית שלנו! בעיקר שולחן השבת שהיה מלא מטעמים מבית סבתא וסבא שלי, שירי שבת זמירות וניגונים.

למדתי בבית ספר דתי "יהודה הלוי" בירושלים. הייתי בתנועת נוער ע"ש רבי עקיבא (בני עקיבא).

תמונת מחזור מכיתה ד', ביה"ס יהודה הלוי בירושלים

בגיל 15, עברנו מירושלים לנתניה, בנתניה גרו חלק מבני משפחתי: סבתי סילקא ז"ל שאיבדה את בנה בשואה, היא גרה עם ביתה חנה, וגם עם דודי- דב, (אחי אבי) ובני דודי.

למדתי בבי"ס תיכון "בר אילן" בנתניה. לאחר סיום לימודי התיכון, הלכתי ללמוד בסמינר למורות "תלפיות" שבת"א.

לאחר סיום הלימודים, התקבלתי לעבודה בעיירת פיתוח חצור הגלילית אשר בצפון הארץ ליד ראש פינה. שנתיים עבדתי בבית ספר "חוני המעגל" שבחצור הגלילית. היה לי קשה מאוד להתרגל למזג האוויר החורפי שהיה שם. גרתי בדירה משותפת עם ארבע מורות שגם הן באו ממרחקים, לא היו אז טלפונים ופלאפונים כדי להודיע להורים שהגעתי בשלום מנתניה באוטובוס. אמא שלי הכניסה לי גלויות למזוודה כדי שאשלח הביתה שהגעתי בשלום, לעיתים הגעתי לבית הוריי לביקור לפני הגלויה ששלחתי לפני מספר שבועות.

במשך שנתיים, חינכתי כיתות ב',ג',ד' הרגשתי שאני תורמת למדינה כמו שירות לאומי. לאחר שנתיים עברתי לנתניה, למחוז המרכז. לימדתי בבית ספר "שחל" ו"תחכמוני". יצאתי לפנסיה לאחר 30 שנות עבודה. אהבתי מאוד את העבודה שלי. התחתנתי בגיל 27 עם סבא גרשון, שעלה לארץ בגיל שנה בט"ו בשבט. נולדו לנו 3 ילדים. זאביק הבכור, רוחלה ושושי אמא של נגה, הדס דפנה והלל. אני אוהבת לבלות עם הנכדים בחגים בשבתות וכל ימות השבוע.

הזוית האישית

היה מרגש להעלות זיכרונות ילדות ולהעביר אותם לדור הצעיר. "הקשר הרב דורי" אכן קישר בינינו והוביל אותנו לחשיפה ולהתעניינות בעבר הרחוק. למרות שהדור הזה הוא דור שרוצה… דורש …ואין לו… למרות המגוון והעושר של מוצרי הצריכה בחיי היום ביחס לעבר.