מאגר סיפורי מורשת

בגיל 18 נשלח אבי לארץ ישראל ע"י אמו ללמוד את נושא שיווק פרי ההדר מארץ ישראל. בהגיעו לארץ השתתף בבניית העיר תל אביב ובשלב מסוים חזר לפולין, התחתן שם ונולדו לו 2 ילדים (בן ובת). עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצטרף לפרטיזנים, חי ביערות והשתתף בפעולות רבות נגד הכובש הנאצי. הוא היה מבוקש ע"י הנאצים לאחר פעולה גדולה שבה השתתף בפיצוץ רכבת צבאית של הנאצים. פעולה זו מתועדת בספר הפרטיזנים שיצא לאור בישראל. לאחר פעולה זו תפסו הנאצים את אשתו וילדיו והציגו לה אולטימטום להסגיר אותו. מאחר ולא היה לה קשר איתו, הוא לא הסגיר את עצמו, ומהיער שבו שהה ראה את הוצאת אשתו וילדיו להורג. הוא המשיך בפעילותו עד סיום מלחמת העולם השנייה.

לאחר המלחמה, ולאור ניסיונו הצבאי, גויס כקצין בצבא שהוקם בפולין. מיד עם תום המלחמה ניסה לחפש את משפחתו וקרוביו בכל דרך אפשרית אך לא מצא כל קרוב. החיפושים של קרובי המשפחה נעשו בדרך כלל בתחנת הרכבת בוורשה אליה הגיעו פליטי שואה כדי להתחיל מחדש את חייהם ובה היו מודעות או מידע מפליטי השואה שהגיעו ברכבות השונות.

באחד הימים, יום חורף גשום וסגרירי, הגיע פליט ברכבת לוורשה אשר התהלך בחוסר אונים. לפתע שמע קול מוכר שמיד זיהה כקולו של אבי אהרון. הוא ניגש אליו וגילה שהיה זה דודו. אבא לקח אותו תחת חסותו ויצא איתו לכיוון העיר שצ'צ'ין בה הוצב מטעם הצבא הפולני. הוא דאג לו למגורים ולקבלתו לצבא הפולני. דודו התחתן ונולד לו בן. קשריהם היו הדוקים  עד סוף ימיהם.

אבא המשיך לחפש בני משפחה נוספים ובאחת הפעמים הכיר בתחנת הרכבת את אימי בתיה שהגיעה כפליטה לאחר שברחה מאזור וילנה לכיוון רוסיה. אימי הגיעה עם בתה הניה. הם התחתנו והקימו משפחה חדשה בעיר  שצ'צ'ין, בה נולדתי בשנת 1948, כדור ראשון לניצולי שואה.

אבי, שהיה ציוני, החליט לעלות עם משפחתו החדשה לישראל. הוא עזב קריירה צבאית ובית והגיע לכאן בשנת 1949. עם עלייתנו לישראל הועברנו למחנה ישראל ליד שדה התעופה בן גוריון ומשם למקום שנקרא "משמר הים", אשר היה בעבר מחנה צבאי של הבריטים (מול קיבוץ עין המפרץ). במקום זה חלקנו עם משפחה נוספת קרסטין (צריף) של הצבא הבריטי לשעבר.

ליישוב במשמר הים הגיעו משפחות נוספות שעברו את השואה באירופה. במקום זה גרנו כ- 3 שנים. היו שם חיי קהילה דלים ואט אט המשפחות עזבו את המקום למגורי קבע בישובים שונים באזור. אבי קנה בית בדמי מפתח בשכונת רסקו בעכו, שם עברתי את ילדותי ולימודי בבית ספר היסודי "העליה השניה". במרוצת השנים אבי חלה,  ואימי בתיה החלה לעבוד לפרנסת המשפחה במפעלי פלדה בעכו.

את לימודי התיכוניים התחלתי בבי"ס התיכון המקצועי בקריית חיים וסיימתי במוסד "נעורים" ליד כפר ויתקין שהיה אף הוא תיכון מקצועי. בשנת 1966 התגייסתי לצה"ל  ושירתתי בחיל ההנדסה, עד שנת 1969. במרץ 1970 נשאתי לאשה את חנה וכעבור שנתיים נולדה לנו הבת הבכורה עינת, האמא של אביב ממן, נכדתינו השניה. נולדו לנו עוד שני ילדים – אורי ועומר. אנחנו סבים ל-6 נכדים ומתגוררים במושב רגבה. רעייתי חנה החלה לעבוד בשנת 1970 במרכז הרפואי רמב"ם ומנהלת את חדר המיון, קבלת חולים והמחלקה למידע רפואי עד היום.

שנה לאחר סיום שירותי הצבאי התחלתי לעבוד בחברת "ברינקס ישראל בע"מ". במקביל לעבודתי בחברה השלמתי השכלה בטכניון בחיפה בתחום מינהל עסקים והתקדמתי בסולם התפקידים עד קבלת מינוי מנהל סניף הצפון בשנת 1979. שנה קודם הקמתי את סניף החברה בבאר שבע. בחברת ברינקס עבדתי בתפקיד זה עד פרישתי לגימלאות בינואר 2015.

תשע"ה