מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

משה מיסק

אני ונכדי בקשר הרב דורי
אני בן שלושים
עלייה

הקדמה

שמי משה מיסק, נולדתי בקהיר שבמצריים  בשנת 1947. אני בן 71, גר בחולון, אבא לשני ילדים, סבא לשישה נכדים. אני פנסיונר של בנק לאומי.

אני משתתף יחד עם נכדי אביב מיסק, בתוכנית הקשר הרב דורי, בבית החינוך האישי יצחק נבון ברחובות.

תמונה 1

 

על החיים במצרים והעלייה ממצרים

על אבי שלום מיסק

נולדתי במצרים בשנת 1947 בבית הוריי.

לפני העלייה לארץ, אבי שלום מיסק היה יושב ראש וועד הקהילה במצריים, אחראי על בתי הכנסת בקהיר.

אבי היה מעביר יהודים מקהיר לאלכסנדריה ומאלכסנדריה היהודים הועלו לארץ ישראל. באחד הלילות נעצר אבי על ידי השלטונות והואשם בחתרנות נגד השלטון. עקלו את העסק שלו, החנויות שלו ומפעל לצביעת בדים שהיה לו.

שר החוץ המצרי באותם ימים היה פהמי והוא היה שכן של הוריי, הוא הוציא את אבי מהכלא בתנאי שיעזוב באופן מידי את מצריים. וכך באותו לילה נאלצנו לברוח לאיטליה. ההורים שלי והאחים שלי נסעו מיד לאיטליה לעיר נפולי, שם חיכו 6 חודשים במחנה מעבר עד לעליה לארץ בשנת 1948.

העלייה לארץ הייתה עם אונייה לחיפה ומשם הועברנו למעברה בפרדס חנה.

 

על הילדות במעברה

באותה תקופה, מכל מדינות ערב הגיעו הרבה עולים לארץ ישראל, היה מאוד עמוס והמוני. בתקופה זו הוקמו כל המעברות בישראל.

אני הגעתי בגיל שנה למעברת פרדס חנה, במעברת פרדס חנה גרנו באוהלים – ההורים שלי, חמישה ילדים ושתי סבתות. לאחר שנה עברנו למעברת בת ים. אבי עבד ביעור.

זכרון ילדות חזק שלי: אמא שלי ילדה תאומים בבית החולים דגני. בבוקר נעלם ילד בבית החולים ואמרו לי אחר הצהרים שיש רק ילד אחד.

היו גשמים וסופות, האוהל שלנו עף והיינו כל הלילה בגשם סוחף.

המעבר לחולון והילדות בחולון

ב- 1950 כשהגענו לחולון גרנו בשני חדרים, 11 אנשים. גרנו כל השכנים כמו משפחה: הדלתות של כולם תמיד היו פתוחות ותמיד אכלנו אחד אצל השני. בערבים היינו מפזרים מזרנים בכל הבית.

זיכרון ילדות מאד כיפי: כל ילדי  השכנים, היינו כמו אחים. הבתים היו פתוחים ללא מנעולים, לא היו גניבות בשכונה ולא פחדנו. היינו משחקים עם כדור עשוי מסמרטוטים, ונשארים בחוץ עד מאוחר לשחק מחבואים: אש לילה, קלאס, 5 אבנים ועוד..

בכל החצרות היו עצים עם פירות וכל אחד נכנס לאכול מה שהוא רצה ומתי שהוא רצה ובגלל זה היה לי כיף.

אבי התחיל לעבוד בדואר והקים בחולון שני בתי כנסת.

ההורים שלי דיברו ערבית וצרפתית. הסבתות דיברו אתנו רק ערבית.

לא היu לנו מכשירים כמו טלפון, טלוויזיה או רדיו. לאף אחד מהשכונה לא היה רכב והיינו משחקים בחוץ עד שעות מאוחרות בלילה.

 אירועי ילדות מיוחדים הזכורים לי

סידורי השינה ונחש בבית:

גרנו בחולון בבית חד קומתי בדירת 2 חדרים, 9 נפשות:  2 הורים,  5 ילדים ו- 2 סבתות.

כל ערב היינו פורסים מזרונים בכל הבית: בחדר הורים  וחמישה ילדים בחדר השני ועוד 2 סבתות ותמיד עוד אורחים. זכור לי שבאחד הימים נכנס נחש לבית ולא נרדמנו בלילה אף על פי שהרגו את הנחש.

עקירת שן:

בחולון היו אוטובוסים שהם בעצם משאיות.

בגיל שבע נלקחתי עם ההורים לתל אביב לעקור לי שן. זמן הנסיעה ארך שעתים, כשהגענו והתברר שהרופא הלך. חזרנו הביתה והשכנה עקרה לי את השן .בכיתי שעות.

מלחמת קדש:

בשנת 1956, היתה מלחמת קדש, אני זוכר שהיו עוברים חיילי הג"א ברחובות ואומרים לנו לכבות את האור. זכורה לי שאלה של  אחת השכנות: "האם לכבות את האור גם במקרר".

תמונות של סבא משה ותמונת משפחה

תמונה 2
תמונה 3
תמונה 4

ציירנו את עץ המשפחה שלנו – משפחת מיסק:

תמונה 5

תמונות שלנו במהלך העבודה בפרוייקט הקשר הרב דורי:

תמונה 6

תמונה 7

צילום שלנו מהסיור בבית התפוצות:

תמונה 8

צילמנו סרטון על החוויה של העבודה המשותפת בפרוייקט הקשר הרב דורי מומלץ לצפייה

מצורפת המצגת המלאה שלנו.

הזוית האישית

הנכד אביב: במהלך העבודה עם סבא, למדתי הרבה על תקופת הילדות שלו. לא ידעתי שהם גרו בצפיפות כזו: הם היו9 אנשים בחדר. לא ידעתי מה זה הג"א ועכשיו אני יודע שהג"א זה הגנה אזורית. התרשמתי מאד מזה שלא היה להם מכשירים אלקטרוניים והם היו משחקים עם כדור עשוי סמרטוטים ונשארים עד מאוחר לשחק מחבואים: אש לילה, קלאס, 5 אבנים ועוד.. והיה להם כיף. אני למדתי מסבא שלא צריך רק טכנולוגיה בשביל ליהנות ואפשר ליהנות עם חברים. אני מאחל לך סבא: פנסיה טובה וקלה.

סבא משה:

במהלך העבודה עם אביב, היה נעים להיזכר בילדות כל הילדים גדלנו כמו אחים עם בתים פתוחים וחצרות עם עצי פרי. למדתי שאביב ילד חכם בעל כישרונות וחרוץ. אני מאחל לאביב בריאות הצלחה בלימודים ושתמשיך להיות ילד טוב.

מילון

הג"א
הגנה אזרחית

ציטוטים

”החיפזון בא מהשטן“

הקשר הרב דורי