מאגר סיפורי מורשת

שמי מרים שלדייבסקי וייס, נולדתי בתאריך 26.12.1940. נולדתי בישראל, בבית יולדות הדסה בתל אביב (בית חולים שכבר לא קיים…). אימא שלי – חיה שלדייבסקי (לבית דויטש) מהעיר דוקשיץ בפולין. עלתה לארץ בעלייה הבלתי לגאלית בתאריך 31.4.1939 באונייה. הם נחתו בים מול שפיים ושחו עד לחוף.

אבא שלי – נפתלי שלדייבסקי מהכפר לכוב שליד ורשה בפולין. עלה עם חיה באותה האונייה. חיה ונפתלי הכירו בפולין בהכשרה (הכנה לעלייה לארץ) כחברים בתנועה הציונית. מלבד ההורים שלי כל שאר המשפחה, נספתה בשואה (כל ההורים, האחים, הדודים וכל המשפחה המורחבת).

גדלתי ברחובות ובקיבוץ רמת השופט. למדתי בבית ספר בית חינוך ובתיכון בקיבוץ רמת השופט. בבית הספר הייתי ילדה טובה שלא מפריעה, ילדה שקטה. בתור ילדים שיחקנו חבל, קלאס, שבע אבנים. שיחקנו כל הזמן בחוץ. היינו ילדי רחוב. בסוף היום האמהות היו קוראות לנו לחזור הביתה. חברי בשכונה, בבית הספר וכד' היו אתי, אילנה, חנה..  נטע חברה טובה שאיתה אחר כך עברתי לרמת השופט ועד היום אנחנו חברות טובות. לשמחתי נולדתי בארץ לפני קום המדינה ולא הייתי צריכה לגור במעברות.

הייתי בשומר הצעיר מגיל שמונה עד הצבא בקן רחובות. היו טיולים למחנות וטיולים. קראו לזה מים אל ים. בד״כ בפסח ובקיץ. השומר הצעיר היתה החוויה הכי כייפית. זה היה רחוק מהבית והייתי הולכת רחוק כדי לא להפסיד פעילות.

בצבא שירתי בנח״ל והיינו בקיבוץ סאסא. שם פגשתי את יצחק בעלי, היינו ביחד בגרעין בקיבוץ והתחתנו שם. לאחר שהתחתנו נשארנו כמה שנים בקיבוץ, שם הייתי מטפלת של ילדים בבית ילדים. אחר כך עברנו לגור בערד, שם הייתי מנהלת חשבונות. עבדתי גם במפעל פקקים ושלטים וגם בחברת הסעות. בערד גרנו שנים רבות. כאשר יצאנו לפנסיה עברנו לנתניה לגור קרוב לילדים. עזרתי לילדיי לגדל את הנכדים והייתי שומרת עליהם עד שגדלו. יש לנו שלושה ילדים (ורד, נגה ואורי) ושמונה נכדים (עומר, עידו, עמית, נועם, רועי, רוני, יובל וגיא). אנחנו נפגשים בכל החגים וכמעט בכל שישי בערב.

התחביבים שלי הם תפירה, סריגה, קריאה, תשבצים ובילוי עם הנכדים.

חפצים העוברים מדור לדור במשפחה

יש לנו תפילין וקורקודנציה שהיו שייכים לסבא שלי ועוברים כבר לניני נינים. כמו כן, יש את המכתב האחרון ששלח הסבא שלי לפני שלקחו אותם למחנה ההשמדה. המכתב כתוב עברית והוא מאוד מרגש וממש צוואה.

המסר שלי לדור הצעיר: שיהיו בריאים ומאושרים ויעשו מה שהם אוהבים.

הזוית האישית

גיא הנכד המתעד: העבודה עם סבתא הייתה מרתקת, שמחתי לדעת המון דברים חדשים על המשפחה של סבתא שלי, לגלות על העבר המשפחתי שלי ולגלות שבמשפחה שלי עוברים חפצים משמעותיים בין הדורות, להרחיב את הידע הכללי ולגלות שההורים של סבתא שלי עלו לארץ באופן בלתי לגאלי.