מאגר סיפורי מורשת

סבא רבה משה וינינגר נולד בתחילת המאה העשרים במחוז בוקובינה שבאוקראינה למשפחה יהודית רגילה דלת אמצעים .

למרות המצב הכלכלי הקשה שאפיין את היהודים באזור, לא ויתרו ההורים על חינוך יהודי ושלחו אותו למלמד כדי להקנות לילד בסיס יהודי תורני. סבתא רבה חיה נולדה גם היא באותו אזור, שהיה נתון לשלטונה של הממלכה האוסטרו-הונגרית. אביה נפטר בהיותה בת שלוש ואמה גידלה אותה יחד עם אח ואחות בסמוך לחצרו של הרבי מויזניץ.

מלחמת העולם הראשונה גרמה טלטלה לעולם כולו וכמובן גם  ליהדות השלווה לכאורה במזרח אירופה .

זאת הייתה תקופה של התעוררות ציונית באזור, ובמסגרת פעילות זאת נפגשו סבא רבה וסבתא רבה בקיבוץ זעיר שיסדו במקום כהכנה לעלייתם לארץ ישראל. הם התחתנו ותכננו להקים ביתם בארץ ישראל, אך מלחמת העולם השנייה פרצה ושיבשה את תכניותיהם. במקום לארץ ישראל הם ברחו מזרחה מפני  הגרמנים המתקרבים.

 

במהלך נדודיהם נולד אחי הגדול מנחם ולקראת סיום המלחמה נולדתי אני. עם סיום המלחמה חזרה המשפחה לאזור ילדותם שם גילו שמרבית בני המשפחה נרצחו בידי הנאצים ימ"ש  והחלה התארגנות לקראת העליה ארצה.

הגענו באניית מעפילים, והבריטים גרשו אותנו לקפריסין. לאחר מספר חודשים קיבלנו התר מהבריטים ועלינו לארץ. בתום מלחמת השחרור התיישבנו בחיפה, שם עברה עלי ילדותי. למדתי בבית ספר ממלכתי דתי והייתי חניך בבני עקיבא.

התקופה הייתה מאוד מיוחדת והאווירה הכללית הייתה מאוד אידיאליסטית. ברוח זו התגייסתי לגרעין נח"ל של בני עקיבא שהקים את הישוב מעלה הגלבוע  בהתלהבות רבה.  למדתי בישיבה כרם ביבנה ומשם פניתי לעסוק בחינוך, תחום בו עסקתי עד פרישתי ועדין קשור לנושא. הייתי שותף בהקמת מוסדות חינוך בארץ ובשליחותי בחו"ל.

 

גם סבתא רחל עסקה כל ימיה בחינוך. כיועצת חינוכית. היינו שותפים גם בתחום ההתיישבות, והצטרפנו לישוב השומרון ופיתוח מערכת החינוך.

הנה כי כן, משפחתנו עברה רבות, תלאות ונדודים, אך השאיפה לארץ ישראל הייתה חזקה ועברה מההורים אלינו, גם במשפחתי וגם במשפחת סבתא רחל, אשר הוריה עלו לארץ והשתתפו בהקמת ישובים בארץ ישראל. אני מייחל ומתפלל שרוח טובה זאת תמשיך גם אצל צאצאינו בע"ה. 

תשע"ה