מאגר סיפורי מורשת

שמי ניסים, יש לי 10 אחים, ביחד אנחנו 11 ואני הבכור. כל האחים שלי נשואים, גם אני, ולרובם יש נכדים. לאימי קוראים מסעודה ולאבי קוראים משה.

נעורים:

למדתי בבית ספר "מורשה" והייתי בתיכון דתי. אחרי התיכון, לפני הצבא עבדתי במפעל בדים. שם במפעל הכרתי את אשתי שושנה.

עשו לי בר מצווה בבית היה מאוד שמח. התפללנו בבית כנסת ואחר כך עשו לי שבת חתן עם שירים שמחים. אחרי התפילה בבית כנסת הוליכו אותי לבית ועשינו מסיבה בבית. עשו לי בר מצווה פשוטה ושמחה, זה מה שהיה בזמני, בר מצווה פשוטה ושמחה לא כמו היום.

בצעירותי הייתי ספורטאי טוב ורצתי 10,000. אתלטיקה קלה והייתי גם שחקן כדורסל בליגה. היה לי כושר גופני מעולה!

בצבא שרתי בגולני. בעת שירותי כלוחם, הייתי במלחמת ההתשה בתעלה סואץ. השתתפתי גם במלחמת יום הכיפורים בסיני. שם נהרגו הרבה מחבריי. בשנת 1982 הייתי במלחמת "שלג" מלחמת שלום הגליל. באותה שנה נולדה בתי הצעירה תמי.

השכונה שלי:

גדלתי במעברה, באזור אופקים. המעברה הייתה מקום קשה מאוד, ללא מים וללא חשמל. בחורף כל הצריף התמלא גשם, בקיץ מאוד חם. כשעזבנו שם מאוד שמחתי. עברנו לדירה של 48 מטר. לא היה איפה לשים את המיטות, שמנו אותן בחדר המדרגות. היה לנו מאוד צפוף, ועדיין היה לנו טוב. כל היום היינו בחוץ, בשכונה, משחקים בכל מיני משחקים – מחבואים, גולות ועוד. היינו לוקחים צמיגים של אופניים גוזרים קושרים ומכינים כדור. את הכדור היינו מקפיצים עם הרגליים. היינו משחקים המון כדורגל! גם בחיי הבוגרים אני מאוד אוהב כדורגל, וכיום אני אוהד של ברצלונה.

במהלך חיי כחלק מתפקידי כחוקר, היו לי מקרים לא נעימים בהם יצא לי לעצור אנשים מהשכונה שגדלתי בה. מצב ממש ממש לא נעים והייתי במצבים מאוד קשים, אבל זה היה חלק מתפקידי ולא יכולתי להימנע ממנו.

הציונות שלי התחילה כשגרתי במעברה עם הורי בעיירת פיתוח, המעברה הייתה כחלק מחגורת ביטחון דרומית והמשכתי לגור שם עוד 40 שנה. אותה התיישבות הייתה חלק גדול מהציונות, אהבת הארץ ואהבת המדינה. בהמשך התגייסתי לגולני מתוך אידיאולוגיה להיות לוחם ולשמור על המדינה ואף לסכן את החיים למען המדינה. כמו כן, עשיתי הכל כדאי שילדי ונכדיי יגורו בארץ ישראל ואכן זה מה שקרה בפועל.

אני בעד שלום עם כל השכנים למדינה שלנו ואף מעבר לכך בינתיים יש לנו שלום טוב עם מצרים וירדן ומקווה שכך יהיה עם שאר המדינות.

אהבה והמשפחה שלי:

לפני הגיוס, היו לי מספר חודשים והתחלתי לעבוד במפעל כנער לפני גיוס. במהלך העבודה עבדה אשתי לעתיד, שושנה, שהייתה מאוד מאוד יפה (וגם עכשיו) לאט לאט התאהבתי בה וזה נמשך כמה חודשים, עד שהתגייסתי לגולני. ואז היא גם התאהבה בי סוף סוף! היינו חברים כל השירות בצבא. היא באה הרבה פעמים לבקר אותי כי הייתי בגולני. היא אפילו באה ללבנון לבקר אותי. אחרי השירות בצבא הצעתי לה נישואים. היא מיד הסכימה, כמו "טיל" התחתנו. ונולדו לנו 3 בנות מדהימות.

לאחר נישואינו נולדו לנו שלוש בנות מקסימות.

ב – 20/1/1976 נולדה לנו בתנו הבכורה לימור שהיא אמא של נועם, הילה, מעיין ורפאל.

ב – 4/4/1980 נולדה שגית שהיא אמא של הראל, אלון, אגם ולביא, היא נולדה פגית והיא שקלה קילו מאה.

ב – 8/11/1982 נולדה תמי שהיא אמא של ליאן, הדר, עפרי ויאיר.

כעת כולן התחתנו ולכול אחת 4 ילדים וכעת יש לנו 12 נכדים ויש לי נכדים מאוד חכמים כולם! ללא יוצא מן הכלל.

אשתי ואני דאגנו לתת חינוך ברמה גבוהה ביותר לילדים שלנו. הדבר הזה הוכיח את עצמו מעל למצופה ולראייה הבת הבכורה בעלת תואר דוקטור (לימור). הבת השנייה (שגית) בעלת תואר עורכת דין עם תואר שני בעריכת דין עולמית. הבת השלישית (תמי) בעלת תואר ראשון בניהול מדעי המדינה ובעלת תואר שני בתקשורת פוליטית ומנהלים.

בחגים אנחנו רגילים להזמין את כל הילדים שלנו והנכדים לבית שלנו, כולנו סועדים סביב שולחן חגיגי עם מאכלים שאשתי מכינה. כולם ממש נהנים ויש אווירת חג חמה טובה ומשפחתית הכל ממש טעים. אשתי מכינה מאכלים מיוחדים במינם, היא כל היום טורחת, לא רק האוכל מושקע גם הסלטים הרגילים המבושלים והמטוגנים. כל פעם שאוכלים המטבוחה נגמרת ראשונה!

עיסוק ותחביבים:

הייתי חוקר במשטרה מעל 30 שנה. חקרתי הרבה אירועים ועצרתי אלפים. היה לי איזשהו אירוע יוצא דופן כשעצרתי מישהו לפני שהכנסתי אותו לתא, הוא טען בפני שאינו מרגיש טוב. לקחתי אותו לרופא שיבדוק אותו אם הוא כשיר למעצר. הוא היה אצל הרופא בבדיקה ואז הרופא יצא ושאל אותי: "מה אתה עושה איתו?" ואמרתי לו ש:"אני עוצר אותו" הרופא אמר לי: "יש לו עוד שבוע לחיות, אל תעצור אותו" ואכן שחררתי אותו. האירוע היה לפני כ-25 שנה, במהלך 2016 פגשתי את אותו אדם ששחררתי, אמרתי לו:"אתה זוכר את הרופא שבדק אותך הוא מת ואתה עדיין חי".

יש לי תחביב לאסוף מטבעות של ארץ ישראל, כולל שטרות ישנים מקום המדינה ואחרי קום המדינה. יש לי כד מאוד גדול ובו אלפי מטבעות ושטרות ישנים. אהבתי גדולה מאוד לארץ ישראל, ואני מאוד אוהב לטייל בה..

התנדבות:

התנדבתי במד"א, הייתי נהג אמבולנס. גם הייתי מרצה בכל בתי הספר על סמים, אלימות ואלכוהול. בתי שגית שהיא עו"ד וקצינה במשטרה מרצה גם היא בנושאים: האלימות סמים אלכוהול.

הזוית האישית

ניסים: שמחתי להשתתף בפרוייקט יחד עם נכדי. תודה על החוויה המיוחדת ועל הזמן שבילינו יחד עם הנכדים. ליאן: זכיתי לבלות עם סבא שעות רבות, מקווה שגם הצלחתי ללמד אותו מחשבים.