מאגר סיפורי מורשת

עליתי לארץ עם משפחתי בשנת 1959 כאשר הייתי בגיל שבע עשרה. עלינו לארץ במטוס במסגרת הסוכנות היהודית ונקלטנו במעברת קיסריה. הגענו לארץ בחודש אוקטובר ממש בתחילת שנת לימודים. התמודדנו עם קשיים רבים, כאשר הקושי העיקרי מבחינתי היה קליטת השפה העברית. לא יכולתי לסיים את התיכון בגלל אי ידיעת השפה העברית. למזלי מאוחר יותר הגיע איש הסוכנות שהציע לי ללמוד להיות אחות. אני מיד הסכמתי כי זה מאוד התאים לאופי שלי, מאז היותי ילדה אהבתי לעזור לזולת.

זכור לי שבתחילת הלימודים בבית הספר לאחיות, בזמן ההרצאות של המורה, בקושי הספקתי לכתוב מילה, כאשר שאר התלמידות כבר סיימו לכתוב שורה שלמה. המורה שמה לב לקושי הגדול שלי בכתיבה בזמן ההרצאה ולכן היא המליצה לי לקחת בתום יום הלימודים מחברת של חברה ולהעתיק את הכל בערב למחברת שלי. עשיתי כך וזה מאוד עזר לי בלימודים. כעבור חודש הצלחתי לכתוב ביחד עם כולם בכיתה, המשכתי בלימודים למרות הקשיים ובסיומם

בתקופת העלייה ההמונית לארץ שיכנו את העולים במעברות אוהלים שבהם הייתה צפיפות גדולה ותנאים קשים. לאחר ששלושה תינוקות לקו במעברות במחלת הדיזינטריה ואושפזו בבית חולים, שלחו אותי מטעם קופת חולים למעברת האוהלים-מעברת הכנסת שבעמק המצלבה בירושלים, בכדי לבדוק ולטפל בעיקר בילדים ותינוקות. כבר עוד בתחילת עבודתי כאחות, למרות התנאים הקשים במעברות, אהבתי מאוד את עבודתי. היה לי סיפוק רב בכך שאני עוזרת לעולים החדשים בארץ.