מאגר סיפורי מורשת

שמי מקס זוהר, נולדתי בשנת 1942 במרוקו בעיר תיירות שנקראת אל ג'דידה.

בעיר היה חוף ים והיא הייתה יפה מאוד. גרתי במקום שנקרא "המלאח" שהיה כמו גטו עם שערים וחומות.

מלאח הוא שמו של הרובע היהודי בערי מרוקו. ב-1438 הוקם המלאח הראשון בעיר פאס. מאוחר יותר הוקמו מלאחים נוספים במרקש ובמקנס. עד המאה ה-19 המלאח נתפש כמאפיין של עיר הבירה, אך לא בהכרח של ערים אחרות. הסולטאן מולאי סלימאן שינה זאת והפך את המלאח לתופעה נפוצה ברוב ערי מרוקו. ויקיפדיה

ילדותי הייתה קשה כי הוריי התגרשו כשהייתי ילד קטן, וחייתי עם סבתא שלי עד גיל שבע. כשהייתי בן שבע בערך, עברתי לגור עם דוד שלי ומשפחתו ועבדתי אצלם קשה מאוד. למרות שעבדתי מגיל צעיר, והייתי צריך לדאוג לעצמי, הילדות שלי הייתה מלאת חוויות טובות ומחשלות. יש לי סיפורים שבמבט לאחור נראים כאילו נלקחו מאגדה, והנה אחד מהם:

ביום ההולדת של המלך היו סוגרים את החנויות, ולא היה באותו יום מסחר. כל הסוחרים היו יושבים בפתחי החנויות, וברחובות, על שטיחים. היו מגישים ממתקים, עוגיות ותה. בתור ילדים רצינו גם להתכבד, אז היינו שמים סיכה עם דגל מרוקו, והיינו מצטרפים לחוגגים. וכך זכינו להתכבד כמו כולם.

סיפור נוסף מילדותי: בגיל שתיים עשרה, נאלצתי לעבוד. יחד עוד מספר ילדים, היינו אוספים בקבוקים של שתייה חריפה, שהמוסלמים היו זורקים, בגלל שלפי דתם היה אסור להם לשתות, וממכירת הבקבוקים, היינו מרוויחים הרבה כסף. למדתי שתמיד צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה בחיים.

כשהייתי נער עליתי לבדי לארץ ישראל, שירתי בצבא, ולימים נשאתי אישה, והקמתי משפחה, ואני חי עם משפחתי בעיר צפת.

הראל: מכל מה ששמעתי על הילדות של מקס ובכלל על מה שעבר בחיים אני מבין שתמיד צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה, כי בחיים יש מצבים לא פשוטים, והתמודדויות מורכבות, אבל הם מחשלים אותנו. הוא הוכיח שעם כוח רצון ונחישות כבר בגיל צעיר, הוא עלה לבדו לארץ זרה ,הקים משפחה ,שירת בצבא  ובחר להסתכל קדימה וזה גרם לי להעריך אותו וללמוד ממנו.

הזווית האישית

הראל:  החוויה הייתה מאוד מרגשת כי שמעתי ממנו סיפורים על עברו האישי, וזה היה מרגש גם עבורו כשהתעניינתי במה שקרה לו.