מאגר סיפורי מורשת

שמי דודיק. נולדתי בעיר הנקראת המדן שבאירן. הייתי הרביעי שנולד מבין אחיי. בהיותי בן שנה ב 1950 הוריי עלו יחד אתנו לארץ ישראל.

העלייה נמשכה כשבועיים ימים בספינת עולים. הגענו ל"שער העלייה" בחיפה.

בהגיענו לנמל חיפה לאחר טלטולים ומסע מפרך בים הוסענו באוטובוסים למעברת קריית שמונה שנקראה אז חלסה (שם ערבי). השם קריית שמונה נקרא על שם שמונת הלוחמים היהודים שנפלו בלחימה והגנה על הגבול הצפוני בסמוך לקיבוץ כפר גלעדי ובראשם היה יוסף טרומפלדור המפקד.

חיינו במעברה היו  קשים מנשוא. המגורים היו צפופים וחיינו ארבעה ילדים והורינו בעשרה מטרים רבועים בתוך צריף. בקיץ החום היה בלתי נסבל ובחורף היה קר מאוד ללא אמצעי חימום וללא חשמל. אמצעי המאור יחידים שהיו אז הם עששיות. הסניטריה הייתה מאוד ירודה והחלו מחלות זיהומיות שהתפשטו בכל המעברה ונגלו פצעי עור רבים לרב אוכלוסיית המעברה.

לאחר חמש שנים פינינו את המעברה ועברנו לגור במגורים קבועים אשר נבנו בחופזה על ידי חברת עמידר. הדירות היו בנות שני חדרים וחיינו השתפרו מאוד במאות אחוזים. במהלך השנים משפחתנו גדלה ונולדו להורי שישה ילדים נוספים. כך חיינו 12 נפשות בשני חדרים. למרות הצפיפות והקושי חיינו היו מלאי שמחה ואושר.

מכיתה א' עד כיתה ג' למדנו בבית ספר רננים שכולו נבנה מצריפונים ללא תשתיות המתאימות לבית ספר בשביל ילדים. לקראת כיתה  ד' נבנו בקריה ארבעה בתי ספר העונים על כל הצרכים של הילדים. אני ואחותי הבכורה (שרה) נשלחנו ללמוד בבית ספר הנקרא "המגינים" ויתר אחי ואחיותי למדו בבית ספר מצודות.

למרות שבית הספר היה רחוק מביתי נהניתי מההליכה כל בוקר והשתדלתי לא לאחר ללימודים. שילובי בכתה החדשה עם תלמידים חדשים אשר הגיעו מכל הישובים מהסביבה הייתה מאוד מעניינת וחברית. עד כיתה ז' למדתי בבית הספר המגינים.

עם תום חופשת הקיץ בשנת 1963 הגיע יום הולדתי השלושה עשר (בר מצווה). בקשתי מהוריי כמתנה לעבור לחינוך קיבוצי. הוריי הסכימו ולאחר סיום החופש הגדול עם תחילת שנת הלימודים ב 1963 הגעתי בכוחות עצמי לחברת הנוער בקיבוץ ברעם השוכן במרום הגליל. את כל שנות לימודי התיכוניים עברתי והתחנכתי בקיבוץ ברעם (השייך לשומר הצעיר)

הלימודים התיכוניים היו כפופים למערכת החינוך הכלל ארצית בתוספת נגינה בכלי נגינה, פעילות חברתית בשומר הצעיר והגד"נע (גדודי נוער). מטרת הפעילות בגד"נע הייתה להכשיר אותנו מבחינה פיזית צבאית לפני גיוסנו לצבא. הפעילות התבטאה בלמידת ירי בנשק ומסעות רגליים.

בהגיעי לגיל 18 התגייסתי לנח"ל עם יתר חברי הגרעין כקבוצה מגובשת אחת. את הטירונות עברתי במחנה הנח"ל "מחנה 80". לאחר ההכשרה הצבאית עם סיום הטירונות נשלחנו להיאחזות הנח"ל גשור (ברמת הגולן). בהיאחזות הייתה לנו פעילות מאוד מגוונת, צבאית וחברתית. לאחר חצי שנה עזבנו את ההיאחזות ונשלחנו לפעילות צבאית מגוונת באזור עזה.

בתום הפעילות הצבאית נשלחנו למחלקת נח"ל בקיבוץ האם שלנו בברעם. בתקופה זו המשכנו בפעילות וריענון צבאי וביחד עם זאת סיוע לכלכלת המשק. עם תום סיום תקופת מחלקת הנחל נשלחנו לגדוד 50 לאימון מתקדם. בתקופה זו בגדוד 50 צנחנו ורמת החיילות שלנו הייתה זהה ודומה לגדודי צנחנים אחרים.

בסיום האימון המתקדם לקראת תום שירותנו הצבאי חזרנו לקיבוץ האם שלנו לחצי שנה נוספת עד למועד שחרורנו מהצבא.

הקיבוץ היה חפץ מאוד לקבל את פננו לאחר השירות הצבאי, ואכן התקבלנו להיות חברי קיבוץ, רוב הגרעין כגוש אחד. ביקשתי לעבוד בנגריה שבקיבוץ והפכתי להיות חלק מצוות העובדים, שברובם היו ותיקי הקיבוץ. עבדתי גם במטעים ברפת ובשטחי הפלחה שבעמק החולה.

ב1972 עזבתי את ברעם והחלטתי לנסות את חיי בעיר רמת גן שבמרכז. השכרתי דירה עם מספר חברים שעם הזמן הפכו להיות חבריי במשך שנים רבות. עם אחד משותפיי לדירה בן גילי אני בקשר עד היום. בתקופה זו התחלתי לעבוד כמדביק טפטים, עבודה שמצאה חן בעיניי והגעתי למקצועיות רבה.

בשנת 1975 הכרתי את אשתי יהודית באקראי בחנות טפטים. לאחר שנת היכרות וחברות החלטנו להתחתן בגיל 25. ברבות השנים נולדו לנו שלוש בנות: עינת הבכורה, מירב, והאחרונה יפעת. עינת גדלה ברמת גן כבת יחידה במשך שש שנים. מירב נולדה לאחריה ויפעת נולדה שנה אחרי מירב. שלושתן למדו בבית הספר עליות.

עד עצם היום הזה אני עוסק בשיפוצים וצביעה. במקביל שנים רבות אני עוסק גם בתחום המוסיקלי הגורם לי הנאה וסיפוק בכל מפגש מוסיקלי. אני נהנה לנגן בכלי הנגינה: מנדולינה, מפוחית, חליל, גיטרה, מלודיקה ועוד…אני מנגן לרב בטיולים מזמרים ובאירועים פרטיים.

חלק מזמני אני מקדיש לנגינה בהתנדבות במוסדות רפואיים שונים כגון תל השומר. משפחתנו התרחבה ולנו ארבעה נכדים.

הזוית האישית

סיפורו של דודיק תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר עליות ברמת גן, בסיוע המורה שני יקותיאל

במסגרת תכנית קשר הרב דורי לומדים האזרחים הותיקים להפעיל טלפונים חכמים בבית ספר "עליות" ברמת גן. ה"מדריכים" הם תלמידי כיתה ו. הסרטון סיכום שנת פעילות שהכין בנו גולנר.