מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מפרס בשנות החמישים

בקשר הרב דורי
אני שושנה ובעלי דניאל ז"ל בחתונת הכסף.
על הקליטה בארץ

שמי שושנה סימאי, אני אלמנה, אם ל – 6 ילדים וסבתא ל – 25 נכדים ו-2 נינים. כיום אני בת 72.

נולדתי בפרס בשנת  1946, הבת הכי קטנה במשפחתי.

לאבי ז"ל היתה חנות משלו ואמא הייתה עקרת בית וטיפלה בנו, הילדים. אני לא זוכרת כל כך את הילדות שלי בפרס, מכיוון שהייתי קטנה מאוד.

העלייה לישראל

בשנת 1951 הורי החליטו לעלות לישראל בעקבות האחים הגדולים שלי, שכבר היו נשואים עם ילדים וגרו בארץ ישראל. הגענו ארצה ישר למעברה, שם ישנו באוהלים, היינו מקבלים את אוכל במנות קטנות, בנוסף היה מאוד קשה במעברה מכיוון שלא היו מים. כדי לקבל מים התבקשנו לעמוד בתור. האחים שלי שכבר גרו בארץ, נתנו לאבי קצת כסף כדי שיוכל לקנות אדמה קטנה בתל אביב ולבנות בית קטן. הבית היה קטן מאוד –  חדר אחד שבו חיינו אמי, אבי ואני.

כעלינו לארץ הייתי רק בת 5,  לא ידענו לדבר בעברית, דיברנו רק בפרסית. למדתי את השפה תוך כדי דיבורים יום יומיים ולא בדרך מסודרת באולפן. הלכתי לבית הספר ליד הבית מכיתה א' ועד כיתה ד' מכיוון שאמי נפטרה המשכתי את לימודי בפנימייה עד גיל 16. בגיל 16 חזרתי לגור בבית אבי והתחלתי לעבוד במשק הבית, לאבי הייתה חנות אחת ובה הייתה גם סנדלריה וגם ירקות. הוא מכר בחנות וכאשר סיימתי את כל המטלות שלי הייתי מגיעה לעזור לו בחנות.

יום אחד הגיעה לקוחה לחנות של אבי והתחילה לתחקר את אבי עלי, שאלה בת כמה אני? ואיך אני? ולבסוף היא סיפרה לאבי שאני מתאימה לשידוך לבנה דניאל. אבי דיבר איתי על הלקוחה וסיפר לי מה שהיה. אבי והלקוחה דיברו ביניהם בפרסית ואני לא הבנתי למה הם מתכוונים כשהם דיברו עלי. לאחר מכן אבי הסביר לי במה מדובר ואני הסכמתי, כאשר הכירו ביננו אני הייתי בת 17 ודניאל היה בן 24.

אני ביום חתונתי עם בעלי דניאל ז"ל 

תמונה 1

יצאנו במשך 3 חודשים ואז דניאל הציע לי נישואים. התחתנו באולם "נדב" בשכונת התקווה שבתל אביב. באותה תקופה היה נהוג שהבעל מקיים את אירוע החתונה על חשבונו והאישה מביאה אתה נדוניה: ריהוט: ספה, שולחן, כיריים של גז ועוד…

מגיל מאוד צעיר עבדתי במשק בית ובעלי עבד כנגר בנגריה בבית החרושת בתל אביב. כל הכסף שהרווחנו חסכנו "בחיסכון לבניין" כלומר חסכנו כסף לבניית בית, בעבר היה נהוג לחסוך בחיסכון לבניין. מי שרצה לקנות בית חסך והפקיד את החסכונות בבנק הדואר, ולאחר מכן בעזרת החיסכון יכלו לקנות את הבתים בנוסף היו הגרלות לבתים. כשהתחתנו בתקופה הראשונה גרנו אצל חמותי- אמו של בעלי, גם בתי הראשונה נולדה שם בקרייה בתל אביב ורק כאשר הייתה בת חצי שנה זכינו בהרגלה של בית בהרצליה. עברנו להרצליה ושם נולדו לנו עוד 5 ילדים ובהמשך הגיעו הנכדים והנינים.

אני בעלי דניאל ז"ל ובנותי 

תמונה 2

משפחתי הגדולה, כל ילדי ונכדי 

תמונה 3

 

בחרתי בשירו של ישי לוי,  תודה 

הזוית האישית

שושנה: המסר שלי הוא שהייתה לי בחיי, דרך ארוכה, מרתקת, מעניינת ומסקרנת, בעצם זה כל חיי וסיפור חיי.

מאיה:  המסר שלי מהסיפור, שסבתי מאוד אמיצה, מכוון שכבר מגיל קטן אמא שלה נפטרה והיא לא ויתרה והמשיכה לחיות את החיים, היא יצאה לעבוד ועזרה לאביה. למדתי  מסיפורה שאסור לוותר לעצמך.

מילון

מעברה
"יישוב קליטה" ישנים באוהלים \ פחונים

ציטוטים

”הצלחה נקנת בעבודה קשה. “

הקשר הרב דורי