מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מפקד טנק במלחמת יום כיפור

כותבים סיפור על מלחמת יום הכיפורים
על הטנק בדרך למלחמה מול הסורים
סיפור המלחמה ברמת הגולן מזווית אישית

שמי בני נידם נולדתי במרוקו בעיר פס בשנת 1947 עליתי לישראל בשנת 1965 עליתי עם ההורים והאחים מהעיר פס שבמרוקו. אבי היה ירקן אימי לא עבדה. גדלתי במרוקו, למדתי עד תיכון, אחרי הלימודים למדתי צורפות.

במרוקו היה יחס הוגן ליהודים אבל לפני כן הייתה אנטישמיות ושנאה גדולה ליהודים. בגלל זה הרגשתי שאני בארץ זרה. עלינו ארצה לאיחוד משפחות ואהבת הארץ, לפנינו עלו לארץ אחי ורוב הדודים שלי. בדרך לעלייה לארץ הוברחנו אני ומשפחתי לצרפת למחנה אנגלי שהינו שמה כחודש ימים. זה היה קשה מבחינת התנאים. משם הפלגנו באוניות "מולדת" לארץ.

כשעליתי לארץ הייתי בן 16, הרגשתי גאווה ושמחה רבה על כך שהגענו לארץ שלנו, אבל באותם ימים לא הייתה הרבה תעסוקה. לאחר שעליתי לארץ התגייסתי לצבא, שירתתי בחיל שיריון ב"מחנה שבטה" שנמצא בדרום, בתור מפקד טנק. אחד הסיפורים שהכי זכורים לי מתקופת הצבא זה סיפור על מלחמת יום כיפור.

%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%97%d7%93%d7%a9

זה היה יום שבת ביום הכיפורים. הייתי בבית כנסת ופתאום נשמעה אזעקה. רצתי למשפחות להיפרד כי שמעתי את הסיסמה שלי של החטיבה לקחתי טרמפ לבסיס אני ושאר החיילים מצאנו את המחסנים סגורים. הגיע קצין ואמר לפרוץ את המחסנים עלינו על טנקים והתחלנו לחמש אותם. הלכנו למחסני הנשק והתחיילנו. נסענו על הכביש עם הטנקים ולא לחכות לסמי טריילר. הגענו לגבול ברמת הגולן התאספנו כל הגדוד וחיכינו להוראות פעולה. ראינו מרחוק שרמת הגולן מופצצת כולה במטוסים סורים. ראינו חיילים וחילות הרוגים וקיבלנו פקודה מהמפקד להיכנס לקרב. מטוסים סורים הפציצו אותנו וירינו עליהם והם ברחו אנחנו המשכנו להתקדם לקרב בינינו לבין הסורים.

פתאום שמענו בקשר שחיילים עירקים ומרוקאים באו לעזור לסורים. נגדנו הם שלחו כוחות שיעזרו לסורים על אף ששמענו את זה המשכנו במלחמה על אף שלא היה לנו לא מזון ולא ישנו במשך הקרב. התחלנו להדוף את הסורים כי הם הגיעו עד הגבול שלנו אחרי קרב קשה מאוד הרחקנו אותם מהגבול כ – 20 קילומטר. אחר כך שמענו שוב בקשר שהגיעו אוטובוסים לפנות אזרחים מהגבול קיבלנו הוראה לעצור את ההתקדמות שלנו. ועוד פעם באו משאיות תחמושת לחמש אותנו הם נתנו לנו לנוח וקיבלנו הוראות חדשות איך לתקוף את הסורים. במשך הקרב נפגעו טנקים שלנו ואיבדתי חברים שהיו איתי עוד שהייתי בסדיר .התחלנו להיכנס לכפרים סורים שכבשנו והאזרחים שם מהפחד שלא נהרוג אותם התחילו לזרוק עלינו סוכריות ואורז. שלא נפגע בהם כמובן היה לילה חושך חנינו במקום עד להוראות חדשות.

קיבלנו פקודה להמשיך להתקדם ולהבקיע את כוח הסורים. הגענו לכפר "מזרטבתגאן" הגענו כעשרים קילומטר דמשק. והתחילו תותחים שלנו של צהל להפגיז את שדות התעופה של דמשק. המשיכו בקרבות כחודש ובסוף הגיע הממשלה למשא ומתן להפסקת אש .ואני הייתי בקרב כשמונה חודשים וחזרתי הביתה בשלום.

הזוית האישית

הייתה חוויה נפלאה בשיתוף פעולה בין הדור הצעיר למבוגר.

מילון

סמי טריילר
משאית שמובילה את הטנקים לשדה הקרב

שבטה
מחנה שבטה (ביסל"ת - בה"ד 9) הוא מחנה צבאי של צה"ל אשר ממוקם בנגב, סמוך לתל שבטה. הבסיס ידוע בעיקר בזכות בית הספר לתותחנות שדה השוכן בתחומו ובו מתבצעות הכשרות שונות הקשורות לדרגים השונים, הכשרות ותפקידים בחיל. מפקד הבסיס הוא קצין בדרגת אל"ם.

ציטוטים

”לדאוג \לשמור על ביטחון המדינה שלנו בכול מחיר. . “

הקשר הרב דורי