מאגר סיפורי מורשת

שמי אליס אנקונינה קראו לי בשם זה כי הורי מאוד אהבו את השם הזה.

 

נולדתי בשנת 1943 במרוקו בעיר פס. אני הבת הרביעית להורי יוסף וחנה, יש לי שלושה אחים גדולים ואח קטן: אלי, יהודה, משה ואבי אחי הצעיר ממני.  אמי הייתה תופרת בגדים ושמלות, ואבי היה שוחט, ומוכר בשרים. הורי היו נראים מאוד טוב, הם היו גבוהים ומלומדים.  

 

בפס התגוררו יהודים רבים הקהילה בפס נחשבה לאחת הקהילות הגדולות והחשובות במרוקו. היו בה הרבה תלמידי חכמים ופוסקי הלכות שהגו בתורה יומם ולילה. המרכז הגדול שבו היו אנשי הקהילה נפגשים ולומדים תורה היה בבית הכנסת. היהודים בפס  הקפידו מאוד על שמירת היהדות ודקדקו  בקיום המצוות , הוריי הקפידו מאוד על צניעות, כיבוד הורים, שבת, תפילה וכשרות. אבי הקפיד במיוחד לשמור עלי מגברים זרים.

 

באותה תקופה ההורים היו המחליטים עבור ילדיהם עם מי להיפגש ועם מי להתחתן. גם את בעלי ההורים שלי הכירו לי ורצו שאני אתחתן אתו, בהתחלה יצאנו ואחי היה "שומר הראש" שלי. אחרי חודשיים שהכרנו החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן.

 

החתונה שלנו נערכה באולם בפס, הזמנו להקה שהופיעה וביניהם היה הזמר יהורם גאון. האוכל בחתונה היה מאוד משובח וטעים : קציצות , עוף , צלעות כבש , קוסקוס  ואורז וסלטים מרוקאיים: חומס, מטבוחה , פלפלים, סלט ירקות וחמוצים. האולם היה של יהודים וגם הטבחים היו יהודים .בחתונה שלי היו כ-200 איש . 

 

אחרי החתונה גרתי עם חמותי שישה חודשים. היה לי כיף לגור שם כי חמותי הייתה אישה טובה מאוד. אהבתי אותה מאוד. והיא אותי. אני הייתי מאוד חרוצה, השכם בבוקר הייתי קמה לאפות לחמניות  טריות וטעימות . 

 

אחרי שישה חודשים עליתי לארץ משום שהוריי חשבו שבישראל טוב יותר והטכנולוגיה יותר מתקדמת. הגענו לישראל במטוס. כשהגענו היה לנו קצת קשה להשתלב בחברה ולמצוא דירה. בתחילה התגוררנו בישוב בחיפה ולא היו בעיות בהתיישבות והסתדרנו די טוב מבחינה כלכלית..כעבור זמן אני ובעלי קנינו דירה בחיפה אז זה היה מושב קטן וגרנו בבית ניפרד משלנו.

 

לאחר חודש אבא שלי חלם שנכנסתי להריון ואני מפילה את הילד וכשהוא התעורר מהחלום הוא שאל אותי אם אני בהריון והאם אני רוצה לעשות הפלה? אמרתי לו שזה אכן כך ואז הוא הראה לי סרטון כיצד הורגים ילד, נבהלתי מהסרטון ובמהלך השיחה עמו השתכנעתי שלא לעשות הפלה.

 

אחרי תשעה חודשים נולד לי בן מתוק וחמוד וזה נתן לי חשק להביא עוד ילדים לעולם וכך ילדתי שבעה ילדים מקסימים!

 

בעלי היה מאוד עסוק בעבודתו ולכן אני התמודדתי עם גידול הילדים כמעט לבד, אך הוא היה עוזר לי בקניית הדברים שקשורים לבית, לדוגמא: בעלי ראה שאני שוטפת חיתולים ובגדים בידיים , וראה עד כמה אני סובלת כי זה גזל ממני זמן רב ועבודה רבה ולכבוד יום הולדתי הוא החליט לקנות לי מתנה מכונת כביסה (שאז היה מצרך יקר מאוד!) בשביל שלא אצטרך לטרוח כל כך.  

 

אני מאוד אהבתי את בעלי וילדיי, השקעתי בילדיי ודאגתי להם מאוד. הדבר שריגש ושימח אותי בחיים הוא לראות את ילדיי גדלים בריאים ומוצלחים בחיים.הדבר שהכי ציער אותי הוא שבעלי נפטר לפני ארבע עשרה שנה ומאוד הרגשתי בחסרונו, לאחר שהוא נפטר אמרו לי הקרובים שוב להתחתן אך לא עשיתי זאת, כי מאוד אהבתי את בעלי ולא הייתי מחליפה אותו עם אף גבר אחר.

 

אני ובעלי היינו נשואים ארבעים ואחת שנה והיו לנו ביחד המון רגעים יפים.לדוגמא: היה לנו מתכון משפחתי שעבר אצלנו מדור לדור: של קוסקוס בשר וירקות, היינו מכינים אותו בעיקר בשבתות ובחגים וכשהייתי מכינה אותו בעלי היה עומד לידי ועוזר לי ומאז שנפטר אני מכינה את האוכל הזה ונזכרת בו בשמחה רבה. את המתכון הזה למדתי להכין מאמא שלי וכן את שאר המאכלים והידע כמו : לנקות ולתפור, שנתנו לי כלים מעשיים בחיים. 

 

כיום אני נמצאת בבית אבות "אחוזת אייל" באור יהודה. הגעתי לשם בחג סוכות כי לא הרגשתי בטוב והילדים שלי לא יכלו לטפל בי ,כי לא היה להם את הידע והיכולת. כמה פעמים בשבוע ילדיי נכדיי וניניי המקסימים באים לבקר אותי בבית אבות.

 

אני מאחלת לכולם רק בריאות והצלחה בחיים זה הכי חשוב, ותישמרו על עצמכם תמיד!

 

תודה רבה לך אליס על שהסכמת לשתף אותנו בסיפור חייך. נהנו מאוד לעבוד איתך ולשמוע את מה שעברת בחיים. את אישה מאוד מעניינת למדנו ממך הרבה דברים חשובים כמו: לדעת ולהקשיב , למדנו ממך על כיבוד הורים. אנחנו מאוד מודות לך על השיתוף פעולה וזמן שנתת לנו .מאחלות לך הרבה בריאות ונחת מילדייך ומנכדיך, שתיראי רק שנים טוב וחיים ארוכים עד 120 !!!

 

תשע"ו