מאגר סיפורי מורשת

שמי יעקב. שמי ניתן לי על שם אבא של אימי שנספה בשואה. הכינוי יענקל'ה ניתן לי על ידי אשתי שולמית שתחיה, וזה שם החיבה שלי.

שם המשפחה שפרן, הינו שם מקורי מזה כמה דורות. מצאתי מידע במחשב בית התפוצות, שהמקור לשם הינו מתבלין הזעפרן.

נולדתי בפלסטין, לפני קום המדינה, ב-  9.11.1936, בתל אביב בבית החולים הדסה ברחוב בלפור.

אני הבכור וכעבור 9 שנים נולדה אחותי, זיוה. לא קיבלתי יחס שונה מאחותי ולאחר מספר שנים לקחתי אותה איתי ביחד לחברים ולמשחקים. לאחר שאחותי סיימה תיכון היא התגייסה לצבא ובצבא היא לימדה עולים חדשים בישוב נגה, בחבל לכיש.

ילדות

גדלתי בתל אביב בשכונת נורדיה איפה שהיום נמצא דיזינגוף סנטר. השכונה היתה בנויה מצריפי עץ ושביליה היו מחול. המשחקים היו בחולות, אם זה כדורגל או גולות.

אחד האירועים שזכורים לי היה קשור לאחותי. יום אחד לקחתי אותה איתי לגן מאיר שהיה בקרבת השכונה, ששם ביליתי די הרבה. כשסיימתי לשחק עם חבריי הלכתי הביתה וכשהגעתי הביתה, אימי שאלה "איפה אחותך"? והסתבר ששכחתי אותה בגן. אימי רצה לגן לחפש אותה. בדרך היא פגשה את אחותי, כששכנה מצאה אותה בוכייה בגן והיתה בדרך הביתה.

הבית היה צריף, שכלל מרפסת ושני חדרים ומטבח, כאשר השירותים והמקלחת היו מחוץ לבית. בחלק מהתקופה שגרנו שם לא היה חשמל וגז והשתמשנו בתאורה במנורות נפט ולשימוש במטבח היה לנו פרימוס ופתיליה. המרפסת היתה משותפת לשכנים נוספים שגרו לידינו. קרוב אלינו היתה מכולת וברחוב דיזינגוף שלידינו היו חנויות נוספות כגון ירקן, אטליז וכו'.

קיבלתי ליום הולדת כדורגל והיו לי גם חיילי עופרת ושיחקתי בהם הרבה. ליד כיכר דיזינגוף היתה ספרייה, שבה החלפתי ספרים רבים כי אהבתי מאוד לקרוא, היה לי אוסף של בולים ומטבעות. לא נישארו לי חפצים מילדותי אבל נותרו לי זכרונות מתקופת ילדותי.

שיחקתי הרבה כדורגל, קפיצה בחבל, חמור ארוך, גולות. היו בילדותי סדרת ספרים שנקראו הטכנאי הצעיר ששם היו כתבות וסיפורים. היו שם גם תוכניות לבנייה של כל מיני מכשירים. תקופת ילדותי היתה מהיפות בחיי. כשחזרתי מבית הספר הורדתי נעליים והלכתי יחף ושיחקתי עם חברים, הלכנו לבתי קולנוע וראינו שם סרטים, כגון: טרזן וזורו.

בבית הספר אהבתי את שיעורי הזימרה, בגלל שאהבתי את המורה שהיה דניאל סמבורסקי, שהיה מלחין ומשורר. השירים שעדין זכורים לי הם: כחול ים המים, היי הגיפ', על שפת ים כינרת, את אדמה ושיר השומר. אני זוכר חלק מהמילים אבל הרוב נשכח.

הזוית האישית

סבא: כששמעתי על הפרויקט מאוד התרגשתי ושמחתי שנכדי איתי בחר בי לעשות פרויקט זה. נהניתי לשבת איתו ולספר לו פרקים מחיי שבהם הישתלבו גם פרקים של תולדות המדינה וכיצד התנהלו החיים בתקופה זו. אהבתי לספר לאיתי כיצד התקימו החיים במשפחה על המנדט הבריטי על העוצר ועל המחתרות על הצנע וקיצוב המזון נהנתי לשבת עם איתי שהתענין בסיפור חיי.

איתי התעניין מהסיפור חיי ולדעתי העשרתי אותו בידע על תקופת ילדותי ועל המדינה שבדרך נהנתי מאוד ואני מודה ליוזמי הפרויקט. אני חושב שיוזמי הפרויקט השקיעו מחשבה רבה ולא היתי משנה דבר. אשמח לעשות עבודה דומה עם שאר נכדי שהם (שמונה במספר). לא אשכח את השעות שביליתי בהם עם איתי. משפט שאני מישתמש בו הוא: "לאן אתה ממהר".

איתי: אני שמח שהפרויקט הזה התקיים ואני חושב שהפרויקט היה מהנה וחשוב ואני ממליץ לכולם לעבור אותו. זה נכון לעבור את התהליך בכיתה ו', לפני הבר מצווה. אהבתי לשבת ולשמוע את הסיפורים של סבא ולתעד אותם במחשב.

אני הייתי שמח להוסיף עוד מפגשים, הפרוייקט הסתיים לי מהר מדי. יש עוד הרבה מה ללמוד על סבא.