מאגר סיפורי מורשת

בסיום מלחמת העולם השנייה בשנת 1945 סבא רבה שלי (מיכאל יצחק דויטש) הצטרף לארגון "הבריחה" שהיה ארגון בית"רי. ארגון הבריחה ניסו להעלות את ניצולי השואה לארץ, אבל באותה התקופה הבריטים שלטו בארץ והתנגדו לעלייה לארץ. אנשי הארגון התחילו לאסוף את ניצולי השואה למקום בגרמניה הנקרא מחנה "תל חי" הם ניסו להשיג אונייה ולבסוף תורם אמריקאי הביא להם כסף, ובסוף הם הצליחו לקנות אונייה בשם "בן הכט" רעועה ישנה, קטנה וכו. באונייה היה מקום רק ל-100 איש והם העלו-400 איש ולכן כל נוסע היה צריך להשליך את חפציו בתנאים קשיים מאוד. הם הפליגו ונתנו לעצמם סיפור כיסוי שהם רצו להגיע לדרום אמריקה והגיעו לחופי ישראל.

כשהגיעו לארץ הבריטים תפסו אותם והקיפו את האונייה באוניות מלחמה אנגליות עם תותחים מופנים  לאונייה וכמובן לא נתנו להם להיכנס לארץ. ולכן הם שלחו אותם למחנות עבודה בקפריסין ושם היו כל ניצולי השואה שניסו להגיע לארץ ונתפסו. בקפריסין סבתא שלי נולדה ויומיים לפני קום המדינה העלו אותם לארץ סבא רבא שלי וסבתא רבתא הגיעו לארץ בחוסר כל לשערי חיפה, סבתא שלי שהייתה אז בת 3 שבועות הגיעה ארצה בארגז. כי חששו מהערבים. ואז סבא וסבתא שלי קיבלו דירה אחת  שגרו בה חמש משפחות עם שירותים אחד ומטבח אחד, וכך חיו שם עד שהמשפחות נפרדו למקומות שונים בארץ.

הזוית האישית

רועי: במהלך המפגשים חוויתי חוויות מיוחדות …חיזקתי את הקשר עם סבתי …למדתי עליה רבות ועל העבר הקשה של העולים לארץ ישראל ובמיוחד של ניצולי השואה.

במפגש שעסק ב "גלגולו של חפץ" ראיתי שסבתי התרגשה עד דמעות כששרנו את השיר "שתלתם ניגונים בי אימי ואבי" ואז הבנתי כמה הפרויקט הזה חשוב. תודה על ההזדמנות.