מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מעליה להגשמה – אמא, ילדים ונכדים בביה"ס הבילויים

סבתא נעמי והנכד ליאור
פנקס מגן דוד אדום של סבתא נעמי
גם ילדי למדו בבית הספר הבילויים, אני למדתי בו, והיום אני לומדת עם נכדיי

שמי נעמי האושנר ואני גרה ברמת-גן.
אמי, נינה בוך,  נולדה בקייב, עיר ברוסיה , בשנת 1914 . כשהייתה בת 5 ברחה כל משפחתה מרוסיה לפולין בגלל המהפכה הקומוניסטית. בפולין, אמי למדה במערכת החינוך הפולנית ואח"כ בבי"ס תיכון צרפתי וידעה כמה שפות: רוסית , פולנית , אנגלית וגרמנית.
ב- 1933 אובחן אביה / סבי כחולה לוקמיה (סרטן הדם) והמשפחה החליטה לעלות לא"י משום שהאקלים כאן, בא"י, יאריך את חייו. בינתיים אמי,נ ינה, התחתנה עם יהודי פולני . מכיוון שהוא לא הסכים לעלות לפלסטינה הם התגרשו וב 1934 עלתה נינה בוך עם הוריה לא"י. שלושת אחיה הגדולים ממנה עלו בנפרד.
המשפחה התגוררה בת"א ונינה עבדה במשרד כמזכירה. ערבי עשיר התאהב בה והיה מוכן לשלם תמורתה מוהר בכסף ובגמלים, אך כמובן שהיא לא הייתה מוכנה לכך.
בת"א למדה עברית אצל מורה פרטי, יעקב פלניצקי , שהיה ציוני , עלה לא"י ב 1924 מסובלק בפולין, כשהיה בן  17, ולמד עברית עוד בעיר הולדתו . יעקב, אבי, למד בתחילה במדרשה למורים בירושלים ואח"כ עבר לטכניון בחיפה ולמד שם הנדסה במחזור השני של המוסד . ב- 1938 התחתנו הורי, יעקב ונינה. הם באו אל בית הרב בת"א, ואת החופה קיימו בחוץ על המדרכה (רואים בצילום את המכונית החולפת בכביש).

אבי ,יעקב עבד כמהנדס אצל הבריטים וגם היה חבר בארגון "ההגנה" והשתתף בהגנה על ת"א ויפו.

נינה הייתה חברה בגדוד המתנדבים של מד"א  (בתמונה צילום פנקס החבר שלה) היא השתתפה במתן עזרה ראשונה.
 תמונה 1
כמו כן עזרה לעתים בהעברת נשק של "ההגנה" בתוך החזייה (כי הבריטים לא הרשו ליהודים להחזיק בנשק) .
נינה ילדה 3 ילדים: נחום, נעמי ואלדד פלני. משפחתנו בת 5 הנפשות גרה בהתחלה ברח' נצח ישראל מס' 5 בת"א.
במצגת שהכנתי עם נכדי העלנו תמונה בה ניתן לראות אותי בגן הילדים במסיבת פורים עם צווארון נייר צבעוני של ליצן 
ותמונה מחג השבועות בלבוש לבן עם חיתול לבן על הראש ועליו זר מגבעולי אספרגוס ופרחים וטנא מלא ביכורים.
 
 תמונה 2
 
למדתי בביה"ס " הכרמל" בת"א ברח' צבי שפירא. בסיום כיתה ב' הצטלמנו עם המנהל והמחנכת דרורה . למצגת העלנו צילום עם  55 תלמידים (אולי היו חסרים באותו יום ילד או שניים והיו עוד יותר תלמידים בכיתה אחת!).
 
ב-1954 עברנו מת"א לשכונת רמת חן שברמת-גן. בתמונות הישנות רואים אתנו על רקע הבתים החדשים והמגרשים הריקים שעוד לא הספיקו להפוך לגינות. אני זוכרת בלילות את יללות התנים שהיו סובבים בין הבתים.
 
תמונה 3
בימים, בעיקר בתקופת סוף החורף והאביב, אני זוכרת את הפרחים בשדות: כלניות, צבעונים ,סייפנים (גלדיולות בר) ועוד. התורמוסים שעכשיו מגדלים אותם באהבה בפארק הלאומי ברמת-גן היו כל כך גבוהים בשדות,
שיכולנו במחבואי לילה להתחבא בין הפרחים.
ב-1956, כאשר למדתי בביה"ס "רמת-חן" בא לבקר בבית ספרנו הנשיא השני של מדינת ישראל,
יצחק בן-צבי וכולנו עמדנו מסביבו ונפנפנו בדגלי ישראל.
בביה"ס "רמת חן" , למדנו בנוסף למקצועות הרגילים התעמלות בלי אולם (הקימו את האולם מאוחר יותר),
שיעור כלכלת בית, שבו קבוצות קטנות של תלמידים עזרו למורה לבשל ולמדו להכין מרק ועוד דברים וגם למדנו מלאכה: הבנים עסקו בכריכת פנקסים, בניסור תמונות מדיקט והבנות בתפירה וברקמה.
בסוף כיתה ח' לבשו הבנות הגאות חולצות לבנות שכל אחת רקמה לעצמה בדוגמא ובצבעים אחרים.
באותה תקופה, אבי יעקב עבד כמהנדס בסוכנות היהודית בבניית ישובים לעולים.
אמי עבדה כמורה פרטית לפסנתר בהדרכת אחיה אלכסנדר בוך שהיה אח"כ מורה
באקדמיה למוסיקה בת"א וערך הרבה חוברות בעברית לתלמידי פסנתר.
אימא המשיכה להתנדב במד"א ואח"כ גם התנדבה בצבא למחזורים של שבועיים כל פעם לעבודה באפסנאות, בקיפול בגדים ובתפירת כפתורים בחולצות המדים.
הורי, יעקב ונינה, נפטרו בשנת 1981.
ואני, נעמי האושנר, גידלתי 4 ילדים שכולם למדו בבי"ס הבילויים ברמת גן. אני לימדתי מוסיקה בבי"ס זה.
וכעת נכדיי ליאור ושקד רפאל לומדים בבי"ס הבילויים, וגם אני הפכתי ל"תלמידה" שלהם בתכנית.
בבית ספר הבילויים פועלת תכנית  "הקשר הרב דורי" כבר כמה שנים, ואני זכיתי לקחת בה חלק השנה עם שני נכדי.
 
תמונה 4

מילון

מוהר
מתן ערך כספי מהורי החתן להורי הכלה

ציטוטים

”ערבי עשיר התאהב בה והיה מוכן לשלם תמורתה מוהר בכסף ובגמלים אך היא סרבה“

הקשר הרב דורי