מאגר סיפורי מורשת

ב- 17 במרץ 1954 התרחש טבח מעלה עקרבים, במהלכו נרצחו ביריות על ידי טרוריסטים ערבים, שהסתננו לארץ – שניים-עשר מהנוסעים באוטובוס "אגד" שהיו בדרכם חזרה מחגיגות לציון חמש שנים לשחרור אילת. טבח זה עורר זעזוע עמוק בארץ באותה עת והיו לו גם השלכות מדיניות. מעל לאנדרטה, בראש המעלה, נמצא לוח זיכרון לזכר הנרצחים.

ברצוני לספר לך עידו ולחבריך על מקרה עצוב קרה לפני יותר משישים שנה. מקרה זה קשור לילדותי והשפיע עלי מאוד לאורך שנים.

בשנת 1954 נסע אוטובוס של אגד עם 10 נוסעים ושני נהגים מאילת לכיוון תל אביב,לאחר שחגגו באילת את חגיגות הכיבוש בין הנוסעים הייתה משפחת פירסטנברג, האבא ששימש כנהג, אמא ושמה חנה, ושני ילדיהם מירי וחיים. כשהגיעו למעלה עקרבים הותקף האוטובוס על ידי מחבלים בדואים שונאי ישראל.

11 מנוסעי האוטובוס נהרגו במקום, הילדים חיים ומירי ניצלו. חיים כשחשב שהמחבלים הלכו לדרכם השמיע קול, ואחד המחבלים שמע אותו וירה בו. במשך 32 שנה חיים לא חזר להכרה ונפטר. לחיים ומירי הייתה אחות קטנה ששמה ציפי, בהיותה בת 3 חודשים הושארה בבית ולא צורפה לנסיעה, ציפי הייתה חברת ילדות וגדלנו בשכנות , ולא ידעה את אשר אירע למשפחתה דודתה וסבתה גידלו אותה. כשהיינו בנות 6 או 7 , לא זכור לי במדויק, שמעתי את הורי משוחחים על משפחתה ועל הפיגוע. בתמימותי שאלתי אותה על כך , לא ידעתי שאינה יודעת דבר וחושבת שדודתה ודודה הם הוריה. נוצר כאוס גדול שאינו זכור לי כל כך.

מקרה זה השפיע עליי ובמשך שנים ייסרתי את עצמי מדוע פתחתי את הסיפור. היום אני יודעת שהייתי צעירה מאד ותמימה, וזה היה מתגלה בכל מקרה במוקדם או במאוחר.

מסקנה:

" וְיָצָא אֶל-מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, וְעָלָה מִנֶּגֶב, לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה אַדָּרָה, וְנָסַב הַקַּרְקָעָה. וְעָבַר עַצְמוֹנָה, וְיָצָא נַחַל מִצְרַיִם, והיה (וְהָיוּ) תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל, יָמָּה; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל נֶגֶב."

מצורף קישור לראיון שמספר את סיפורה של מירי.

מעלה עקרבים הוא דרך ומפותלת, בנגב המזרחי, מדרום למכתש הקטן, בקטן 1954 תלולה 1950. מעל לאנדרטה, בראש המצפה, נמצא לוח זיכרון לזכר הנרצחים בטבח מעלה עקרבים שאירע ב- 17 במרץ 1954.

טבח זה היה פעולת הטרור החמורה ביותר כנגד ישראל מאז מלחמת השחרור ותחקיר צה"ל העלה שהמחבלים הגיעו מירדן, היו השערות נוספות שהמחבלים הגיעו ממצריים אי שהיו תושבי הנגב שעסקו בהברחות בין מצריים וירדן. הפעולה גרמה לזעזוע עמוק וזעם ונראה היה שמלחמה בין ישראל לירדן בלתי נמענת .

ראש ממשלת ישראל משה שרת התנגד בנחרצות לפעולת תגמול הטענה שתגובה על מרחץ הדמים תעמיד אותנו בדרגה שווה למחבלים המרצחים ומוטב להשתמש באירוע הקשה כמנוף להתקפה מדינית על המעצמות כדי שיפעילו לחץ על ירדן שכמהו לא היה.

ועדת שביתת הנשק הישראלית ירדנית דחתה את דרישת ישראל לגנות את ירדן.

כתגובה פרשה ישראל מהוועדה וגונתה בגינויים חריפים.

ובישראל קמה מחאה ציבורית כנגד מנגנון משקיפי האו"ם וקראה להחלפת ראש המשקיפים שהיה בעל גישה עוינת כלפי ישראל. למרות התנגדות משה שרת לפעולת תגמול ולאחר רצח שומר במושב כסלון שבפרוזדור ירושלים, פשט כוח מיוחד של צנחנים בפיקוד אריאל שרון על כפר נחליאלון בנפת בית לחם, בפעולה זו נהרגו 9 ירדנים רובם אנשי המשמר הלאומי הירדני והליגיון הערבי ורבים נפצעו.

בניסיון להפיג את העצב נכתב שיר על ידי יעקב אורלנד ומורדכי זעירא להרמת המורל והם כתבו את "שיר שמח" שהפך לקלאסיקה.

ב- 10בנובמבר 1968 נתקל כוח של שיירת שקד בחוליית מחבלים במדבר סיני והרג את סעיד אבו באנדק שהיה מפקד המחבלים שביצעו את טבח מעלה העקרבים.

סיפור הטבח במעלה העקרבים

הזוית האישית

עידו: היה לי כיף מאוד וגם לסבתי. למדתי על מקרה שקרה בעבר הרחוק, כשסבתי הייתה ילדה קטנה.

מנקודת מבט של סבתא: היה מהנה לשבת עם נכדי עידו ולספר סיפור שלא סופר על ידי מעולם ושהיה חבוי בתוכי במשך שנים רבות.