מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת 1950 במרוקו בעיר קזבלנקה. אני בת אמצעית [סנדוויץ'] אח בכור ואחות קטנה. עלינו ארצה בשנת 1954 והגענו לירושלים, בעקבות אח של אבא [דודי היחיד מצד אבא] שעזר לנו לרכוש בית בעין כרם.

איני זוכרת את העלייה, הקליטה והשפה אבל כן זוכרת שבגיל 6 השכנים עזרו להורי להדביק דבק בכל השמשות ולהחשיך את הבית. ישננו עם הבגדים והנעליים באיזשהו מרתף כי לא היו מקלטים זו הייתה שנת 1956 ואז חווינו את מלחמת סיני, מבצע קדש, ומכאן הזיכרון החל לעבוד. הגננת בגן ילדים הייתה שרה ואפשר לומר שכל ילדי עין כרם דאז היו חניכים שלה. עין כרם היה בזמנו כפר ערבי שננטש במלחמת העצמאות, כל הבתים היו בסגנון ערבי לא היו שיכונים ולא בטון ולא בלוקים. כפר קטן יפיפה כשמסביבו חומות, 4 מנזרים עם מגדלי פעמונים ושעונים. הכרנו את הנזירות בלבן ואת הנזירים שתמכו ועזרו לתושבי עין כרם. הייתה מרפאה אחת, 2 מכולות, אוטובוס אחד כל כמה שעות בית ספר אחד ותיכון חקלאי אחד. אמי הייתה תופרת אבי נגר שניהם קשיי יום יצאו מהבית ב-5 לפנות בוקר וחזרו ב-5 לעת ערב. אחי הבכור דאג לנו סירק והלביש אותנו ולקח אותנו  לבית הספר. באותה תקופה היו לנו משחקים כמו: חמש אבנים, קלאס, תופסת, מחבואים, דילגית והיו משחקים שאנחנו ייצרנו לבד כמו: קורקינט, עגלה וכד'.

שרנו שירים של פעם שירי חגים, שירי ארץ ישראל של הזמרות שושנה דמארי, יפה ירקוני ועוד.

חוויה נוספת מגן הילדים פעם בשבוע נתנו לנו לשתות כף גדולה של שמן דגים [מגעיל] שלא אהבנו וזה היה מעין חיסון.

בבית ספר יסודי הייתה מחנכת בשם דינה שהייתה אחראית על הספרייה ועזרתי לה לעטוף ספרים ולחלק ספרים לילדים. בתיכון למדתי חקלאות 4 שנים חלבתי פרות וגידול ירקות. בסוף לימודי בתיכון פרצה מלחמת ששת הימים שכולנו היינו במקלטים אחי ואבי גויסו לצה”ל, הייתה מלחמה קשה לשמחתנו ניצחנו וכבשנו בשישה ימים. מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר 5 ביוני עד ליל 10 ביוני 1967 בין ישראל למצרים ירדן וסוריה שנעזרו במדינות ערביות נוספות.

אחרי כיתה י"ב תאריך הגיוס שלי היה רחוק מפאת גילי אז הלכתי לבית ספר לסיעוד לאחיות מוסמכות למשך שלוש שנים, אבל לא שרדתי, למדתי רק שנה אחת בלבד. התגייסתי לצבא, עברתי טירונות וקורס צפניות [צופן] בן שלושה חודשים ואת כל השרות הצבאי הייתי ברפידים בסיני. כשהשתחררתי דרשו במשטרת ישראל אנשי קשר והתגייסתי למחלקת הקשר במשטרת ירושלים. שם הכרתי את בעלי שהיה שוטר סיור ושוב ב1973 כשעמדנו להתחתן פרצה מלחמת יום הכיפורים וגייסו את בעלי.

התחתנתי בשנת 1974 ועברתי לגור בשדרות למשך שנה. עברנו לחיפה בשנת 1975 אז נולד בני הבכור נדב. המשכתי לעבוד במשטרת חיפה ולא היה קל לנו בסביבה החדשה, לא היכרנו את חיפה והתמודדנו בשכירות. היום יש לי ארבעה ילדים שלושה בנים ובת אחת שישה נכדים ואנחנו גרים במקום מהמם בישוב קהילתי שנקרא טל אל בית עם גינה גדולה אני ובעלי גמלאים מהמשטרה  והבן הקטן עדיין גר אתנו, סטודנט במכללת בראודה כרמיאל ועובד עם בוגרים אוטיסטים. שנה שלישית בהנדסת מכונות. כל המשפחה נפגשים בכל החגים אצלנו וכך זו המסורת המשפחתית כולל ימי הולדת.

הזוית האישית

ליאור – אני חוויתי חוויה נהדרת בזו שהכרתי את גרניט ממש כייף לי איתה.

גרניט – חוויתי עם ליאור חוויה נהדרת ילדה חכמה יפה מנומסת מקסימה מאחלת לה להגשים את כל חלומותיה בעתיד והרבה הצלחה אוהבת.