מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מסרביה למעברה בארץ ישראל

אייל ותמר
טרזה בגיל 8 (תמר)
סיפור עליתה של תמר גולן באוניה מסרביה והקליטה בארץ במעברה-1951

סבתא תמר גולן – סיפור העליה לארץ

העליה באנייה

עלינו לארץ בשנת 1951. אני הייתי בת 8. ההחלטה לעלות לארץ הגיעה, כי לאמא שלי היה קשה לבד עם 4 ילדים והיא חשבה שבארץ היא תקבל יותר עזרה.

הפלגנו באנייה בערך כשבוע, נסענו מנמל רייקה, עברנו דרך איטליה ואז הגענו לנמל חיפה. הפלגנו באנייה "גלילה" והיו אתנו עוד הרבה אנשים. הכרתי באנייה ילדה שהייתה חברה שלי והיום היא גרה בצפת ועד היום אנחנו חברות.

באנייה ישנו בתאים, המיטות היו בקומות, ובנוסף  לא היינו לבד, צירפו אלינו עוד אנשים לתא. היה הרבה אוכל, היינו אוכלים בחדר האוכל של האנייה אבל מה שאני הכי זוכרת זה את הריח התפוזים מארץ ישראל .

התרגשתי כשראינו את נמל חיפה שהגעתי הייתי מבולבלת. אני זוכרת שהייתה בחורה, כשהגענו לנמל חיפה, שצירה ציור יפה ואז אני הקאתי בגלל הגלים הגבוהים בכניסה לנמל.

 האנייה גלילה

תמונה 1

הקליטה בארץ

אמא שלי ואמא של חברה שלי החליטו לא לגור בירושלים אז הלכנו לבית עולים בשער מנשה. שם ישנו במעברה בתוך אוהל ולא היינו לבד. אני זוכרת, שפעם אחת האוהל קרס מהגשם. מהאוהל עברנו לפחון – פחון זה כמו צריף רק אם קירות מפח, היה קר בחורף וחם בקיץ. מהפחון עברנו לטייגר ומשם עברנו לבית אנגלי עם גג עגול ורצפה כמו של מדרכה. לא היו שירותים אבל היה לנו שם חווה (תרנגולות).

היה לנו בית ספר והיה גם מקום שחילקו בגדים שנקרא הג'וינט מטעם ארגון הג'וינט. אני זוכרת, שהלכנו לבית ספר בפעם הראשונה, הגענו, עם שם לא ישראלי ובבית ספר רצו לתת לנו שמות ישראלים ולכן פעם הייתי טרזה או בקיצור – טרי והיום אני תמר.

 המעברה

תמונה 2

הזוית האישית

סבתא תמר מסרת לנכדה אייל, על עלייתה לארץ ועל החיים במעברה והקליטה בארץ.

מילון

פחון
מבנה עשוי מלוחות פח או פח גלילי שהיה בו מאד חם ומאד קר ובו גרו העולים החדשים בימים הראשונים לקום מדינת ישראל.

ציטוטים

” בבית ספר החליטו לתת לנו שמות בעברית, העמידו אותנו בשורה וחילקו שמות“

הקשר הרב דורי