מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מסע עלייה והתיישבות של ילדה קטנה מתימן

סבתא גילה ורותם
גילה שרעבי הצעירה
סיפורה של גילה על עלייתה מתימן

שמי רומיה, על שם סבתי מצד אבא. נולדתי בתימן למשפחה קטנה. ליד הבית היו לנו רפתות ושטחים חקלאים בהם גידלנו תבואה כמו: חיטה, דורה, דוחן. את התבואה היינו טוחנים לקמח ומכך התפרנסנו וחיינו.

עלייתי לארץ במבצע "מרבד הקסמים":

כשהייתי בערך בת 6 הגיעו לתימן אנשי הסוכנות היהודית מהארץ ועודדו אותנו לעלות לארץ ישראל. אמנם הגויים התייחסו אלינו יפה, אבל יצאנו בחשאי. הגענו למחנה העולים חשד. את רוב הדרך הלכנו ברגל, חלק קטן מהדרך רכבנו על חמורים. אני ואחותי מאוד אהבנו לרכב על החמורים.

בחשד הייתי מבולבלת ולא הבנתי מה קורה סביבי. לאחר כמה זמן הגיע מטוס גדול ועלינו עליו בערך כ – 600 – 700 איש. חלק מהאנשים ישבו על הרצפה כי לא היו מספיק מושבים במטוס.

בארץ ישראל

הגענו לארץ בשנת 1951 אל נמל התעופה בן גוריון. משם לקחו אותנו במשאיות מכוסות עם ברזנט (על מנת שלא יהיה לנו קר, כי היה חורף). הגענו למחנה עין שמר ושם גרנו באוהלים שנתיים בערך. בשנת 1951 היה חורף קשה מאוד. סבלנו מאוד לא היה לנו איך להתחמם וחלק מהאנשים חלו. ואני זוכרת איש אחד אפילו מת מהקור. היה לי מאוד קשה להסתגל לאוכל הישראלי.

כשהגענו לעין שמר "עיברתו" לי את השם מרומיה לגילה. במחנה נולד לי אח בשם יצחק. המוסדות ניצלו אותנו כי לא ידענו את השפה, היו ילדים שנעלמו לכמה משפחות. לאחר שנתיים בעין שמר לקחו אותנו למושב גבעת יערים שנמצא בפרוזדור ירושלים, שם גרנו באוהלים במשך שנתיים נוספות. התנאים בגבעת יערים היו יותר טובים. התחלנו לבנות בתים והתחלנו ללמוד בגן ובבית ספר. אני זוכרת שהגיעו נשים בהתנדבות מ"שורת המתנדבים" ולימדו אותנו איך לבשל, איך להשתמש בגז, איך להשתמש במכונת כביסה. כול משפחה קיבלה חלקת אדמה גדולה ושם נטענו תפוחי עץ, אפרסקים ושזיפים. כמו כן היו לנו שני לולים – לול לגידול בשר ולול לביצים. שיווקנו את התוצרת החקלאית והתפרנסנו יפה. הכי כייף היה לאסוף את הביצים שהן היו עוד חמות.

כשהייתי בת 22 הכרתי את בעלי שגר ברחובות. התחתנתי  ונולדו לי 4 ילדים – יאיר הגדול, כרמית אמא של רותם, מיה ואדיר.

תמונה 1
תמונה מיום החתונה
תמונה 2
אבי, בעלי ושני ילדי כרמית ויאיר
תמונה 3
אני עם שני ילדי כרמית ויאיר

כיום אני בת 74 סבתא ל- 12 נכדים – 9 נכדים ו-3 נכדות. פנסיונרית ולא משעמם לי בכלל.

הזוית האישית

סבתא גילה אומרת: היה מעניין ונזכרתי בהרבה דברים מילדותי. בכיף לנו להיפגש ולהקדיש שעה וחצי מזמננו אחת לשנייה

רותם אומרת: למדתי הרבה דברים על סבתא ועל משפחתי ומאוד נהניתי מהתהליך.

מילון

ברזנט
בד עבה נגד גשם ורוח

ציטוטים

”היה לנו קשה להסתגל לאוכל הישראלי.“

הקשר הרב דורי