מאגר סיפורי מורשת

אני, תמי (בת עמי) הראל, נולדתי בתל אביב באוגוסט 1951, הבת השלישית מתוך 4 בנות. התגוררנו בחולון עד שנת 1967. המהפך בחיי חל כאשר הורי החליטו להעתיק את מקום מגורינו לניו יורק, ארה"ב, וזאת מאחר ואבי רצה לנסות את מזלו במסחר ב"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות".

משפחה בת 6 נפשות עוברת לגור במדינה זרה, שפה זרה, מנטליות שונה, עסק חדש וכמובן בי"ס חדש. הכל אחר ושונה כל כך. אני זוכרת כי חשתי התרגשות רבה נוכח החוויה החדשה שאני עתידה לחוות. יחד עם זאת, חששתי מהשינוי מן המעבר למקום חדש ולא ידוע. על אף החששות מהמעבר למקום חדש ולא ידוע עבורנו, התאקלמנו די מהר, ונכנסנו לשגרה החדשה.

כעבור שש שנים, בשנת 1973, פגשתי את יורם בניו יורק (שגם הוא עסק אז במסחר) התאהבנו ונישאתי לו, והוא בן זוגי עד היום. יורם עבד בניו יורק בתוך העסק המשפחתי, אך החברה החליטה לפתח את שוק המזרח הרחוק. היו מספר אפשרויות (הונג קונג, סינגפור, או יפן) ויורם לבסוף בחר בהונג קונג. הוא הביא לידיעתי את התכנית, דהיינו להסכמתי. אני זוכרת שנעתרתי מיד להצעתו. הייתי הרפתקנית, השינוי לא הרתיע אותי כלל והתייחסתי אליו כאתגר וכך שוב, שינוי מקום מגורים להונג קונג, שם החלו חיינו המשותפים.

במרוצת הזמן נולדו לנו שלושה ילדים בהונג קונג, מקום די נוח למגורים מכל הבחינות.

במהלך השנים שאפנו  לגדל את הילדים בישראל , דבר  ששנינו ראינו כחיובי לכל דבר ועניין מכל ההיבטים, כגון: חיבור לשורשים ולמסורת, שימוש בשפה העברית, ספיגת התרבות הישראלית והנאה מהמשפחה המורחבת שהתגוררה בישראל וכך, כעבור עשר שנים, בשנת 1983, שוב עזבנו את מקום מגורינו, אך הפעם לישראל מולדתנו. אין ספק, צעד שהוכיח את עצמו והיה חיובי לילדים בפרט ולמשפחה בכלל, כי יש רק מולדת אחת ואליה החלטנו לחזור בשמחה.

כשחזרנו לישראל, יורם המשיך לפתח באהבה את התחביב שעסק בו כל חייו והוא הלחנת שירים ארץ ישראליים. עד היום הלחין עשרות שירים אותם שרים זמרים מפורסמים, ביניהם השיר "בואו נשיר לארץ יפה" בביצועו של חיים משה, שהוא שיר הנושא לסרטון זה. אני התחלתי לעבוד במכון מור, מכון דיאגנוסטיקה, למשך 23 שנים. חידשתי קשרים עם חברי הילדות שלי.

שלושת ילדינו התאקלמו מאד יפה בארץ, גדלו בסביבה אוהדת ותומכת בחיק המשפחה, יצרו חברים חדשים, התגייסו לצבא, התחתנו, הקימו משפחות וכיום מרגישים מאד מחוברים לתרבות הישראלית המקומית. כל המעברים שעברתי בחיי העצימו אותי ואפשרו לי להתפתח כבן אדם, לסמוך על הכוחות הטבעיים שלי ולהיות מחוברת לרגשות שעולים מתוכי.

תמונה משפחתית

חיים משה – בואו נשיר לארץ יפה

הזוית האישית

אריאל: אני חושב שהיה כיף מעניין וחוויתי חוויה טובה. אני מאחל לסבתא הצלחה והנאה במה שהיא תעשה.

סבתא תמי: היה לי חיבור עצום עם נכדי, גיליתי עליו תכונות חדשות ושמחתי לקחת חלק בתכנית הקשר הרב דורי. אני מקווה שהמסר לנכדי בסיפור ברור. מאחלת לו הצלחה והנאה בחיים.