מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מסע חייו של סבי אברהם קצרי

אני וסבא אבי בתכנית הקשר הרב דורי
סבא אבי בנעוריו
שחקן כדורגל בנשמה

שמי אברהם קצרי, נקראתי על שם אבי האומה: אברהם אבינו, נוהגים לכנות אותי בשם הקיצור אבי.

שם המשפחה שלי כיום הינו קצרי. לפני שעלינו לארץ ישראל שם משפחתנו היה מועלם, בערבית משמעות השם "מורה", כי במשפחה שלנו היו מורים רבים. עלינו לארץ ישראל מהעיר בגדד בעיראק.

כשהגענו, שאלו את סבא רבא מה שם המשפחה, סבא רבא לא ידע עברית ובשל חוסר ההבנה של משמעות השאלה, הפך שם משפחתנו לקצרי. זה היה לא נדיר בקרב אוכלוסיות העולים ששינו את שמם ואת שם משפחתם לשמות עבריים / ישראלים.

סיפור הולדתי

נולדתי בעיר בגדד שבעיראק, תאריך לידתי ה' באייר תש"ח ביום שבו הכריזו על הקמת מדינת ישראל, 14.5.1948. במשפחה היינו שבעה אחים ואני השני לפני האחרון בין הצעירים במשפחה. אצלנו לא היה יחס שונה, כל הילדים היו צריכים לעזור במשימות המשפחתיות ולעזור בפרנסה. היו אלו זמנים אחרים לגמרי.

כשמלאו לי שתיים עשרה שנים, הפכתי להיות שחקן כדורגל. בגיל שש עשרה כבר שיחקתי בקבוצה מקצועית "הפועל רמלה". היינו אז בליגה א' במשך שנתיים עד לגיוס הצבאי. בעלי הקבוצה של מכבי תל אביב רצו שאני אשחק בקבוצה מקצועית (מכבי תל אביב). למשפחתי היה קושי כלכלי במימון  נסיעות מרמלה לתל אביב, לכן ויתרנו על ההצעה.

סבא, אבי בנעוריו

תמונה 1

קצת עלי, אני הנכד יואב

"אני וסבי כיום משחקים כדור רגל יחד. שנינו אוהדים את קבוצת ברצלונה ומקפידים להיפגש פעם בשבוע. בתקופה האחרונה בה התפרץ נגיף הקורונה לא יכולנו להיפגש, זאת כיון שהנכדים לא יכלו לפגוש את הסבים והסבתות. סבא היה בבידוד בביתו שבעיר ראשון לציון ואנחנו התבודדנו בגדרה. את ליל הסדר חגגנו יחדיו באפליקציית זום. היה לי קשה מאוד לא לראות את סבא ולא לשחק איתו זמן ממושך כל כך.

אבל הדבר שהכי כיף לי לעשות עם סבא זה לשמוע את סיפורי העלייה שלו, את סיפורי הילדות שלו ואת כל סיפורי העבר שקשורים בו באופן אישי וכמובן בארץ ישראל".

סיפור עלייתו של סבא

סבא מספר: "הגענו מעיראק לקחו אותנו לגור במעברה שפרדס חנה. אחרי שנה עברנו לעוד מעברה ברמלה. באוהלים גרנו במשך שנתיים ומשם עברנו לצריפים. היינו משחקים באותה תקופה: ג'ולות, גוגואים, כדורגל. אהבתי יותר מכל המשחקים כדורגל. היינו מכינים כדור מסמרטוטים היינו לוקחים גרב ומכניסים בתוכה סמרטוטים. בשנת 1962, עברנו לשיכון בו למדתי בבית ספר עד גיל 15. עבדתי כמסגר. בשנת  1965 התגייסתי לצבא והשתתפתי במלחמת ששת הימים בה ניצחנו את צבאות מדינות ערב באופן מוחץ. אחרי הצבא בשנת 1969 עבדתי בשדה תעופה בן גורין (פעם קראו לו לוד), פגשתי שם את אשתי מרים ז"ל שעבדה בתור עמילת נכס. (מייבאת סחורות מחו"ל)

התחתנתי בתאריך 17.9.1973 ואז בתאריך 6.10.1973  פרצה מלחמת יום כיפור, בה גויסתי למשך 180 ימים למילואים. בשנת 1982 פרצה מלחמת לבנון בה השתתפתי והגענו עד בירות, עיר הבירה של לבנון.

לאחר הנישואין גרתי בהרצליה כשנה, עברנו לראשון לציון ושם גדלה המשפחה ונולדו לנו ארבע בנות: מיטל הבכורה, אסתי אמם של עמית, יואב, אביתר ושירה, נעמה והצעירה שבאחיות שיר.

עבדתי באלקטרה כאיש אחזקה במשך 35 שנים, בעיר ראשון לציון באזור התעשייה.

הזוית האישית

יואב יוסף: נהניתי מאוד להיפגש עם סבא בתכנית הקשר הרב דורי, חבל מאוד שחלק רב מהמפגשים בוטלו בשל נגיף הקורונה. אני תמיד שמח לשמוע סיפורים מפי סבא אברהם המיוחד.

מילון

מלחמת יום כיפור
מלחמת יום הכיפורים פרצה ביום הכיפורים ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן. המלחמה התרחשה בעיקר בסיני וברמת הגולן, ונמשכה עד 24 באוקטובר 1973, יום כניסת הפסקת האש לתוקף. חילופי אש נמשכו עד 26 באוקטובר בחזית המצרית בסיני ועד מאי 1974 בחזית הסורית ברמת הגולן בתום מלחמת ההתשה במובלעת הסורית. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”כשמלאו לי שתיים עשרה שנים, הפכתי להיות שחקן כדורגל“

הקשר הרב דורי