מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מסע חוצה יבשות לארץ ישראל

לירן לידור ויפה
תעודת העליה של משפחתי
הייתי נערה צעירה בת שש עשרה כאשר עלינו ארצה

נולדתי וגדלתי בעיר בגלדן שבתוניסיה. שש עשרה שנים לא קלות בתוניסיה יחלפו להן עד האיחוד המחודש עם בני המשפחה בישראל.
 
הייתי נערה צעירה בת שש עשרה כאשר עלינו ארצה: אני, אחיי והוריי, השנה 1957.אנשי הסוכנות היו מתגנבים מעיני הערבים, אל בתי היהודים, לבשר להם על העלייה ולתאם איתם את המועד, כל פעם כשנודע הדבר לגויים, הייתה מתבטלת היציאה והיינו מחכים להזדמנות הבאה.
 
סוף דצמבר, קבלנו הודעה מהסוכנות, תגיע מונית לאסוף אותנו מהבית אל האנייה, וכך היה, הפלגנו אל מרסיי שבצרפת. בהפלגה כולם חלו, כנראה מחלת ים. 
 
במרסיי, שיכנו אותנו במחנה העלייה "קונדלינס", שם כפי שלימד אותי אבא, מצאתי עבודה בניקיון השירותים תמורת סבון וסיגריות, כמובן, שבזכות האימון עם אבא במכירות בשוק בטוניס, הצלחתי למכור את הסבון והסיגריות, ולהרוויח מעט כסף. לימים הבנתי, שבזמן שאני רצתי אחרי פרנסה, הנערות והנערים בני גילי, בילו את זמנם בעיר וחגגו.  
 
בשנת 1958 הפלגנו ממרסיי לחיפה, ומשם הסיעו אותנו לחצור הגלילית, שם גר אח שלי. כשבאנו לחצור, הכל היה בוץ, היו רק צריפים. הגענו בחצות הלילה לחצור וגרנו  אצל אחי מיכאל ז"ל בדירה של חדר וחצי. הם היו 7 נפשות ונוספנו אנחנו, עוד 4.  הסוכנות סירבה לתת לנו דירה כי ההורים שלי באו לארץ בתמיכה של אח שלי ולאחר 3 שנים של מלחמות קשות עם הסוכנות, עברתי לגור עם ההורים שלי.
 
הייתי בת 16 וכבר התחלתי לעבוד בכדי לפרנס את ההורים שלי. בזמנו לא קיבלו ביטוח לאומי ורק מהמשכורת שלי התפרנסנו אני וההורים. היה קצת קשה כי היה משכורת קטנה. לאחר שנתיים אבי נפטר ונשארתי לגור אני ואמא שלי. לאחר 3 שנים הכרתי את בעלי והתחתנו.
 
היום אני סבתא לנכדים וסבתא רבה לנין כל הילדים שלי למדו. יש לי 2 ילדים בצבא קבע אחד, מהם סגן אלוף. במשך עבודתי עבדתי במטבח הזנה כסיעת בגנים, עבדתי כאם בית באולפנה שהייתה בחצור ולבסוף עבדתי כרכזת גנים במועצה.
 
היום אני פסיונרית, אני יותר עוסקת בהתנדבות בקהילה בביטוח לאומי עם הקשישים, הולכת כל בוקר למתנ"ס. אני משתדלת למלא את היום שלי ואני מוציאה ספר קורות חיים שזה מסכם את כל קורות חיים.
 
תשע"ו

מילון

מחנה עלייה
מרכזים בערי נמל באירופה שבהם שיכנו את העולים בדרכם לארץ. לעיתים שהו העולים במחנות אלו במשך חודשים עד שהגיע תורם להפליג

ציטוטים

”בזמן שאני רצתי אחרי פרנסה, הנערות והנערים בני גילי, בילו את זמנם בעיר וחגגו“

הקשר הרב דורי