מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מסע דיג בים סוף

מפגש בינדורי מס' 2
דיווח בעיתונות על תקרית הדייג בים סוף.
...מאז הפסקתי לדוג באילת

כולם קוראים לי מישקה אבל קוראים לי מיכאל עליתי בגיל 14 לארץ ישראל מליטא למדתי בפנימיה. אבא שלי נפטר בארץ .

הייתי ציוני גדול ונגן כינור בקונצרטים באופרה בת"א. התגייסתי לצבא, הייתי אלוף ישראל בהאבקות יוונית רומית. בזכות הצבא לא נשלחתי למינכן לאולימפיאדה בה נהרגו מרבית חברי הקרובים. המשכתי בלימודי האלקטרוניקה לאחר הצבא וסיימתי מהנדס, עם השנים נתנו לי תעודת מומחה באלקטרוניקה ע"י תדיראן שהיום היא בעצם אלביט.

בחודש יולי 1991 ירדתי עם חברים לאילת במטרה לשכור יאכטה ולצאת למסע דייג בים האדום. השכם בבוקר עלינו 10 חברים לספינה והפלגנו מאילת כעשרים וחמש ק"מ ללב המפרץ והיות ולא ניתן לדוג באמצע הים עקב העומק הרב, התקרבנו לחוף המצרי למרחק של כ – 100 מטר מהחוף.

התכוננו להוציא את החכות כאשר ממרחק שמענו רעש מנועים וגילינו ספינת סיור מצרית המתקרבת במהירות אלינו תוך כדי קריאה בערבית ברמקולים רב החובל שלנו בשם כדורי ידע לדבר בערבית הזהיר אותנו שחיילים מצרים עומדים לעלות לסיפון של ספינותינו ולבצע בה חיפוש.

הייתי בדילמה קשה, היה עלי נשק אישי והתלבטתי קשות מה עושים לזרוק את האקדח לים או לנסות להחביאו? המדיניות של המצרים היא טיפה אכזרית אם תופסים תושב זר עם נשק או עם כדור של רובה מכניסים אותו לבית הסוהר למספר חודשים או למספר שנים . בסופו של דבר החלטתי להחביא את האקדח בסירת הצלה העשויה מגומי פרסתי את הסירה דחפתי את הנשק באחד הכיסים הפנימים גלגלתי את הסירה בחזרה וקשרתי אותה במקומה.

לאחר עלותם לספינה של החיילים המצריים, הם דרשו מאיתנו להעביר את תעודת הזהות שלנו או הדרכונים שברשותנו בתום האיסוף של המסמכים קיבלנו פקודה לשוט אחריהם לעיירת חוף בשם טאבה, תוך כדי שייט יצרתי קשר אלחוטי עם משרד החוץ על מנת שבארץ ידעו שהמצרים אסרו אותנו בטאבה קצינים מצריים חקרו אותנו, מילאו טפסים בערבית ולמרות שלא הבנו אף מילה נאלצנו לחתום אחרת היינו נשארים במעצר לקראת השעה שמונה בערב. כמובן לא שתינו ולא אכלנו כלום, קיבלנו הוראה לשכור מונית בליווי של קולונל מצרי לנסוע לעיירת חוף נוספת בשם דהאב ושם להיחקר על ידי מפקד המשטרה הנסיעה ארכה כשעה וחצי הורידו אותנו במבנה ישן של משטרה במשטרה ראינו הרבה חדרים עם דלתות ברזל וסורגים כאשר בחדרים ישבו בדואים עם שרשראות בידיים וברגליים.

מפקד המשטרה קרא לרב חובל שלנו על מנת לקבל הסבר מפורט למה שטנו במים טריטוריאליים של מצרים ולמה דגנו ללא רשות? רב החובל שלנו כדורי הסביר למפקד המצרי שקרתה תקלה בספינה והוא לא הצליח להשתלט עליה לכן היא נסחפה בים לכיוון החוף המצרי בתום מילוי הדוח מפקד התחנה התקשר בטלפון לשופט מצרי שישב בעיר בשם אטור הנמצאת ליד תעלת סואץ ודיווח לו מהפרוטוקול מילה במילה על המקרה.

השופט המצרי לאחר מס' שעות החזיר תשובה למפקד המשטרה שאנו יכולים לחזור לארץ היות ויצאנו זכאים במשפט. בשעה ארבע בבוקר התיישבנו שוב במוניות של בדואים , חזרנו לטאבה ומשם בספינה שטנו ישר לכיוון אילת … כמה שמחנו לחזור הבייתה … יש לציין שמאז הפסקתי לדוג באילת.

הזוית האישית

מיכאל: במהלך התוכנית זכינו להדק את הקשר בינינו, הנכד שמח לשמוע ואני שמחתי לספר …חשוב שהנכדים ימצאו את הזמן להיות בקשר עם הסבים והסבתות והתוכנית הזאת תורמת לכך.

מילון

מיים טריטוריאליים
מים טריטוריאליים, לפי אמנת האומות המאוחדות על משפט הים משנת 1982, הם רצועה המשתרעת לכל היותר 12 מייל ימי, שהם כ⁻22 קילומטרים, כלפי חוץ מחופה של מדינה חופית. אזור זה נחשב כשטח תחת ריבונות של אותה המדינה, אך אפשרי המעבר בו לספינות זרות

ציטוטים

”"לאהוב את החיים" - סבי היה אדם מיוחד ...ציוני גאה ...נגן כינור, ספורטאי מצטיין ....והרפתקן“

הקשר הרב דורי