מאגר סיפורי מורשת

 

אבי שהיה אסור והשתחרר הצליח לעלות ארצה בצורה בלתי לגאלית. אמי ואני נשארנו בוינה ואחרי מאמצים רבים הצלחנו לעלות על ספינת נהרות, לאורך הדנובה במטרה להגיע לים השחור. אחרי עיקובים רבים שנמשכו 8 חודשים הגענו לים השחור ושם באוהלים חיכינו שה"ג'וינט" יארגן ספינה לפלסטינה. הספינה שעלינו עליה הייתה "פסיפיק". בדרך נגמר הדלק ואחרי תלאות אחרות, כשראינו כבר סוף סוף את חופי הארץ נתפסנו על ידי הבריטים.

 

באותו זמן נתפסו עוד שתי ספינות "פסיפיק" "אטלנטיק" ו"מילוס".

והבריטים העבירו את הנוסעים לאנייה בשם "פאטריה" במטרה להגלות למאוריציוס.

 

"בסוף ספטמבר 1940 יצאו מרומניה 3 אוניות: "מילוס", "אטלנטיק" ו"פסיפיק". הבריטים עצרו את המעפילים והעלו את רובם לאניית הגירוש "פאטריה". 

האוניה 'אטלנטיק'בסוף ספטמבר 1940 יצאו מרומניה 3 אוניות: "מילוס", "אטלנטיק" ו"פסיפיק". הבריטים עצרו את המעפילים והעלו את רובם לאניית הגירוש "פאטריה". אנשי ההגנה חיבלו ב"פאטריה" כדי למנוע את הפלגתה אך לרוע המזל גרמה החבלה לטביעתה בנמל ומעפילים רבים ניספו. רוב מעפילי ה"אטלנטיק" שלא הספיקו לעלות על ה"פאטריה" נשלחו לאיי מאוריציוס הרחוקים.

סיפורה קשור בסיפוריהן של ה"פסיפיק" וה"מילוס" ובאניית הגירוש "פאטריה"."אטלנטיק" יצאה בסוף ספטמבר 1940 מנמל טולצ'ה (רומניה), ועליה 1,880 מעפילים.  ה"מילוס" וה"פסיפיק" שיצאו גם הן באותה תקופה הגיעו ראשונות ונתפסו. הבריטים ריכזו את המעפיליהן באניית הגירוש "פאטריה" (מולדת בלטינית). מתוך כוונה לגרשם  לאי מאוריציוס שבאוקיינוס ההודי. ב-24 לנובמבר הגיעה ה"אטלנטיק" לחיפה, הבריטים העבירו מקצת המעפילים אל ה"פאטריה" והתכוונו להעביר את יתרתם למחרת.כדי למנוע את הגירוש הוחלט ע"י ארגון ההגנה לגרום חבלה באניית הגירוש  ועל ידי כך להכשיל הפלגתה. בבוקר ה-25 לנובמבר חדר לאנייה איש הגנה במסווה של טכנאי (לתיקון תנור האפייה) והצליח להחדיר  פצצה.תוצאות הפיצוץ היו קשות מהצפוי, בשל דפנותיה הרעועות של האוניה נפער בה חור גדול, מים רבים חדרו לתוכה והיא טבעה. מתוך 1800 מעפילים שרוכזו על האוניה , טבעו כ – 200 מעפילים וכ- 50 אנשי צוות. הבריטים אפשרו לניצולים להישאר בארץ וכלאו אותם בעתלית. מעפילי "אטלנטיק", שרובם לא הספיק לעלות לאוניה, (כ-1750 מעפילים) הועלו על אנייה אחרת, גורשו  לאי מאוריציוס ושהו בו כ-5 שנים!"

ה"פאטריה" עמדה מחוץ לנמל והתחיל מסע ומתן עם הסכנות היהודית במטרה למנוע את הפלגת

ה"פאטריה" בינתיים הגיעה יום יום הספקת אוכל לנוסעים ובאחד המשלוחים הוטמנה פצצה המטרה הייתה שפיצוץ קטן בספינה ימנע את ההפלגה והפליטים יישארו בארץ אך נפלה טעות בחישוב כמות חומרי הנפץ וה"פאטריה" טבעה במהירות רבה. אמי ואני קפצנו למים ואמי שידעה לשחות שחתה גב ואני התינוקת עליה. כשהגענו לחוף הפרידו בין המבוגרים לילדים בבתי החולים.

 

אני הייתי ב"עתלית" לבדי כי הפרידו אותנו. אמי ברחה אחרי זמן מה מבית החולים במטרה לחפש אותי בעזרת אנשי הסוכנות. נאמר לה שאני כבר בעתלית והיא לא תוכל להגיע ל"עתלית" כי הבריטים לא יבינו מדוע אמי ברחה מבית החולים עכשיו רוצה פתאום להגיע ל"עתלית". הם יגידו שהיא מרגלת ומקומה בבית הכלא עכו.

 

אבי הגיע ארצה בצורה בלתי חוקית כך שהוא לא היה רשום בארץ. אמי לא הייתה רשומה כי חשבו שהיא טבעה. כך שנקראתי יתומה. נשארתי לבדי ב"עתלית" במשך שמונה חודשים והשתחררתי ביום הולדתי השלישי על ידי דודה של אבא שלי שהציגו עצמם כמשפחה שאימצה אותי.