מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מסע בעקבות השם

סבא זאב, סבתא שרה ואני
סבא זאב וסבתא שרה ברודוס
השמות משפחה שלנו: קארו, גנץ

השם קארו

בילדותי אבי סיפר  בגאווה שאנחנו מתייחסים לרבי יוסף קארו מחבר "השולחן ערוך". וכי יש כתב ייחוס שמוכיח את הקשר.

תמונה 1

 

אבי היה דתי ומאמין. השולחן ערוך נחשב אצל היהודים הדתיים, הספרדים והאשכנזים כספר חוקים מקודש. לכן לאבי היה מאד חשוב למצוא את ספר היוחסין.

רבי יוסף קארו, נולד  בטולדו ספרד בשנת 1488 לפני הגירוש ב- 1492, נדד עם משפחתו, לליסבון בפורטוגל. בעקבות נישואי מלך פורטוגל עם בתו של מלך ספרד, גורשו היהודים אחרי 4 שנים גם מפורטוגל. רבי יוסף ומשפחתו נדדו לעיר קושטא בטורקיה, ומשם לבולגריה ולסלוניקי ביוון, הוא החל בכתיבת ספריו הגדולים. אבל בשנת 1536 הוא החליט שהגיע זמנו לעלות לארץ ישראל. הוא התיישב בצפת הקים בית מדרש שם  לימד, ענה על שאלות שהופנו אליו מכל תפוצות הגולה. הוא המשיך לכתוב את ספריו. את ספרו "כסף משנה" שלח להדפסה בשנת 1573 בדפוס ונציה. הוא נפטר בשנת – 1575 בגיל 87 וניקבר בסביבות העיר צפת, ובה מצוי גם בית הכנסת שלו.

בטיול שערכנו באירופה אשתי ואני, באנו לבקר בבית הקברות העתיק של פראג. המיוחד בו, מאחר שהשטח היה מוגבל קברו אחד מעל השני וצופפו מעל את המצבות.

תמונה 2

  ביקשנו ממורת הדרך המקומית, לראות את אחד הקברים העתיקים ששמענו עליו, קיברו של "רבי אביגדור קרא".

תמונה 3

 

במצבה מופיע השם "קרא". ואצלנו מקובל היה השם "קארו". ראינו בכך סתירה מסוימת. גם בספר הייחוס שהגיע אלינו מבן דוד שאסף חומר וחיפש את הקשר לר' יוסף קארו הופיע השם "קרא".

תמונה 4

 

אך מעיון בספר הייחוס מתברר שהשם המקורי הגיע מהתואר "בעל קורא" שהוא מעין חזן שיודע לקרוא בתורה. בספרד החלו לכתוב קארו עם חולם שפירושו-יקר, או מכובד.

לאחר שביקרנו וראינו את קברו של ר' אביגדור קרא עשיתי מחקר דרך האינטרנט על מחברים של כתבים תורניים שבהם מוזכר אביגדור קרא. ומצאתי ספר בשם "איל המלאים" שנכתב בשנת 1841 ע"י אחד מצאצאיו. בספר הזה הופיע כנראה לראשונה כתב הייחוס של אביגדור קרא שממשיך אחורנית לאחד התנאים מתקופת המשנה בשם ר' חנינא קרא. בכתב הייחוס נכתב  "קרא" על שם שהיה בקי במקרא.

תמונה 5

תמונה 6

מהעיון בכתב הייחוס מתברר שלאביגדור קרא  היו שני אחים רבנים שמעון ואפרים ורבי יוסף קארו הוא בנו של אפרים.

מאחר שממשלת ספרד (וגם פורטוגל) הכריזה שהיא מוכנה להכיר ביהודים שגורשו מספרד כאזרחים ובתנאי שיביאו הוכחות כגון ידיעת ספרדית ועדויות מהקהילה. בני רועי שלמד ודובר ספרדית. ביקש לממש את זכותו. הוא הגיש מסמכים ועבר מבחנים שבסופם מהתבקש להביא אישור מהקהילה היהודית. הוא הגיע למשרדי הקהילה במדריד ונפגש עם ראש הקהילה, והסתבר שגם הוא משתייך לקארו והוא נתן את האישור המבוקש.

כך אחרי כמעט 3 שנים, רועי קיבל אזרחות ודרכון ספרדי, ואישור לקשר לרבי יוסף קארו.

שרה קארו-גנץ

נחזור לרגע לביקור בבית הקברות בפראג, מסתבר שהמסע בעקבות השם נכון גם למשפחת גנץ.

כשסיימנו את הסיור בבית הקברות, מורת הדרך שאלה את שרה אשתי מהו שם משפחתך כשענתה לה ששמה גנץ. אמרה זה ממש פלא שגם למשפחתך יש מצבה אצלנו. אמנם המצבה פחות ברורה,  אבל אפשר לזהות בבירור גנז וכאילו יש ציור של אווז  על המצבה.

סרטון סיפור אהבה של זאב:

 

סיפור אהבה של שרה: https://youtu.be/jk-p82Pjd9w

הזוית האישית

זאב: מאוד שמחתי שהעלו את הנושא של הקשר הרב דורי שבו ירדן תלמד ותדע מהיכן הגיעו המשפחות שלה.

שרה: הקשר הרב דורי החזיר אותי לילדותי והזכיר לי את המשפחה מצד אבא שלי ואמא שלי. לאבי היו שבעה אחים ואחיות היינו משפחה גדולה ונהגנו להיפגש בחגים עם כל הילדים. בהיכרות שלי עם כל הסבים והסבתות שהגיעו לפרויקט לכל אחד היה סיפור מעניין על ההשתלבות בארץ ע החיים של אנשים כל אחד בתקופה אחרת, היה מעניין.

ירדן: מיד כשלימור נכנסה לכיתה שלנו וסיפרה על הפרויקט אני מאוד רציתי להצטרף אליו. חשבתי שזה יהיה כיף ומעניין להשתתף יחד עם סבא וסבתא, ולהכיר עוד את המשפחה שלי. כבר עכשיו אני מרגישה שלמדתי על העץ המשפחתי שלי, והתקרבתי מאוד לסבא וסבתא.

מילון

שולחן ערוך
השולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563 ונדפס לראשונה בוונציה במהלך שנת 1565 (שכ"ה-שכ"ו)[1]. הספר נחשב אחד הספרים החשובים בעולם ההלכה היהודי, והוא למעשה משמש כעמוד תווך שעיצב וקבע את אורח החיים התורני והיהודי על פי ההלכה הפסוקה.

ציטוטים

”"המסע בעקבות השם"“

הקשר הרב דורי