מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מסע אופניים לגבול הסורי

סבא
סבא שלום בסחנה
סיפור של פעם

נולדתי בגרמניה בשנת 1947 בעיירה ששמה ווינצהיים.
 
יש לי עוד שני אחים, אפרים הבכור ובן הזקונים דב. בגיל שנה וחצי בשנת 1949 עליתי לארץ ישראל.
לאחר חצי שנה שגרתי במעברה בפרדס חנה עברתי לשכונת שפירא, וכאשר הייתי בן 10 עברתי לשכונת יד אליהו בתל-אביב. לאחר מכן הצטרפתי לנוער העובד, בתקופה זו התחלתי להכיר את חבריי שלמדו איתי בבית הספר "גיבורי ישראל" ואת חלקם הכרתי בשכונות בתל-אביב (רובם חבריי עד היום ואנחנו מרבים להיפגש פעם בשבועיים).
בתנועת הנוער הטיפו לאהבת המולדת ולעזרה לזולת וחיזוק הישובים הקיימים. בקן של התנועה המאוחדת בשכונת יד-אליהו בתל-אביב הכרתי את אשתי תמי. המפגש הזה, בתנועה המאוחדת, היה תחילתה של חברות ממושכת של יותר מחמש שנים שהובילה לנישואין.
  
 

סבא שלום והחברים במטולה

סבא שלום והחברים במטולה
 
 
במסגרת התנועה המאוחדת יצאנו ארבעה חברים: אליהו שגר כיום בניו זילנד, רמי לבבי שגר בארץ אך קשרינו נותקו, אורי עמרם שנפטר לפני מספר שנים ממחלה ואני, שלום לשם, החלטנו לחגוג את יום ההולדת ה-15 בטיול אופניים למטולה שהייתה ועדיין הנקודה הצפונית ביותר בארץ.
כיוון שלא היו לנו אופניים החלטנו להרכיב את האופניים לבד מחלקים שאספנו אצל חברים. לאחר חודש של הכנות סיימנו להרכיב ארבעה זוגות אופניים, וביום שבת יצאנו לרכיבה לנתניה לבדוק את תקינות האופניים, נסיעת המבחן עברה בהצלחה. לאחר שהצלחנו לשכנע את ההורים קנינו אוכל ושתייה ליומיים ויצאנו לדרך. את השינה בלילות תכננו לישון בצריפים של הנוער העובד במקומות שאליהם נגיע בדרך.
 
את הלילה הראשון עשינו בצריף של הנוער העובד בחדרה. ביום השני המשכנו בדרכנו לכיוון טבריה, מכיוון שנגמר לנו האוכל כבר ביום הראשון עצרנו בדרך במטעים של המושבים ואכלנו מהפירות שקטפנו. לקראת הערב הגענו לצריף של הנוער העובד מכיוון שלא היה שם אף אחד פרצנו מתוך החלון ונכסנו פנימה בשביל לישון.
 
 
סבא שלום וחבריו מכינים אוכל במהלך הטיול

סבא שלום וחבריו מכינים אוכל במהלך הטיול
 
את היום השלישי החלטנו להתחיל בהקפת הכינרת, נסענו לקיבוץ תל קציר שהיה הקיבוץ המזרחי ביותר בכינרת וסבל מהפגזות יום יומיות של הסורים. ביציאה מהקיבוץ ברוב סכלותנו עברנו את המחסום האחרון של החיילים הישראלים לאורך הכינרת לכיוון מזרח (גם החיילים שראו אותנו נוסעים לא עצרו אותנו בכדי למנוע אותנו להמשיך את הנסיעה).
 
לאחר רכיבה כרבע שעה על שביל עפר ראינו שבגלגל הקדמי של האופניים של אורי חסר אוויר,  לכן עצרנו לתקן את התקר, וכאשר הסתכלנו לכיוון הרמה ראינו עמדה של חיילים סורים עומדים ומסתכלים עלינו באדישות. לקח לנו מספר שניות להבין את גודל הצרה שאנו נמצאים בה והחלטנו ללכת ברגל לכיוון עמדתם של החיילים הישראלים כשאנו מנפנפים בידינו לחיילים הסורים בכדי לסמן שהגענו לטיול ולא למלחמה.
כשהגענו לעמדה הישראלית עצרו אותנו החיילים ולא נתנו לנו להמשיך בשל החציה שלנו מן הגבול. לאחר שהסברנו להם שגם להם חלק באשמה שלא עצרו אותנו כשחצינו את הגבול הם נתנו לנו להמשיך.
את אחר הצהריים החלטנו לבלות בשחייה בכינרת, נכנסנו לחוף בטבריה בשעות אחר הצהריים ולאחר מספר דקות החלה רוח חזקה שהעלתה גלים וסחפה אותנו לכיוון מזרח, לאחר כשלוש שעות בים הגענו לקיבוץ האון, ונאלצנו לחזור בטרמפים ולבלות עוד לילה בטבריה.
 
ביום הרביעי יצאנו לדרך באור ראשון לכיוון מטולה. הדרך הייתה בסימן עלייה והייתה ארוכה ומעייפת, ולקראת ערב הגענו עייפים אך רצוצים למטולה הצטלמנו ליד שלט מטולה והלכנו לישון בקן הנוער העובד במטולה. את הדרך חזרה עשינו במשך יומיים ארוכים ומתישים וחזרנו טובים ומלאי לבב.
 
 
תמונה 1
 
בגיל 18 התגייסתי לחייל האוויר ושרתתי כאיש צוות אוויר במשך כעשר שנים בשירות קבע ועוד חמש עשרה שנה בשירות מילואים. השתתפתי במספר רב של פעילויות מבצעיות מסווגות וחשאיות מעבר לקווי. תחילה, השתתפתי בפעולות סודיות באיראן ובירדן, במסגרת פעולות אלה נפגשתי עם המורדים הכורדים באיראן שנלחמו לחופש בעיראק.
 
במסגרת זאת גם נפגש מספר פעמים עם מפקד המרד הכורדי מולה מוסטפה אלברזאני. הטיסות נערכו בלילות ובאופן החשאי ביותר כי צוות המטוס שלי טס מעל  מדינות ערביות כמו: סוריה, עיראק, ואיראן. המעבר מעל עיראק היה מסוכן במיוחד מכיוון שהיה חשש שהעיראקים יגלו אותם שינסו להפיל אתו.
 
מאוחר יותר במסגרת מלחמת ההתשה השתתפתי בפעולת הפצצת הגשרים בנילוס, אירוע שקרה בדיוק ביום שילדתי נולדה ולכן לא הייתי נוכח בלידתה. השתתפתי בעוד מלחמות רבות כגון: מלחמת יום כיפור, מלמת לבנון הראשונה והשנייה, ובנוסף לכך בפעולות מבצעיות שנערכו בתקופת שירותיו בתקופת המילואים.
 
 כיום אני אבא לשלושה ילדים וסבא ל13 נכדים.
 
תשע"ה 2015

מילון

ווינצהיים
עיירה בגרמניה

ציטוטים

”אם תרצו אין זה אופניים“

הקשר הרב דורי