מאגר סיפורי מורשת

הכל התחיל כשיונתן (בני) קיבל מלגה ללימודי תואר שני באוניברסיטת קלגרי שבקנדה.

חצי שנה לאחר מכן, נולדה נכדתי דניאלה. כשדניאלה הייתה בת חצי שנה, נסענו לבקר את הנכדה החדשה והוריה. בין כל החוויות והמראות בקלגרי וסביבותיה, שמנו לב לכמות אדירה של קרוונים. כמעט בכל חצר של בית חנה אחד כזה. התופעה הרשימה אותנו והחלטנו לחקור אותה.

בעקבות הטיולים והמפגש עם תרבות הקרוואנים, הנפוצה בצפון אמריקה, גמלה בליבנו ההחלטה, לצאת לטיול ארוך בקרוואן בארה"ב. האפשרות להוציא את התוכנית לפועל הייתה עם יציאתי לגמלאות.

ההחלטה לממש טיול ארוך (התכנון הראשוני היה לשנה), חייבה תהליך מורכב שכלל, בחינת האפשרויות לשכירת/ קניית קרוואן, בחירת מסלול שאמור לשקף את הרב-גוניות של ארה"ב, זמנים, עלויות, הזמנות וכמובן משמעות השהות אחד עם השנייה 24/7 במשך חודשים ארוכים.

מסלול הטיול כפי שתוכנן שאף למצות את המרב שיש לארה"ב להציע עם דגש לנופים וטבע. במהלך הטיול נוספו מפגשים מרגשים עם קהילת מטיילי הקרוואנים, חברים ונכדים.

למחרת ליל סדר שנת 2009, הגענו למיאמי, שם קיבלנו את הקרוואן ששימש כביתנו לחצי השנה הקרובה, ויצאנו לדרך!

סבתא יושבת ליד הקרוואן

מסלול הטיול חצה את ארה"ב ממזרח (מיאמי) למערב, דרך אלבמה לואיזיאנה, טקסס ניו מקסיקו אריזונה, קליפורניה אורגון, וושינגטון סטייט וצפונה לוונקובר קנדה.

המשך בקרוז לאלסקה וטיול באלסקה, חזרה לוונקובר ומשם לרוקי'ס הקנדים דרומה למונטנה, וויומינג, קולורדו, יוטה, קליפורניה וסיום.

המסלול:

מפגשים

– בפלורידה זכינו למפגש משפחתי לא מתוכנן מראש עם בת דודה אמריקאית ובן דוד ישראלי בעיירה ששמה ברדנטון שם היא מתגוררת. למזלנו העיירה היתה קרובה מאד למסלול הטיול שלנו.

בהמשך הדרך זכינו למפגשים קצרים, אך מיצגים עם תרבות אנשי הקרוואנים. זוג מבוגר המסתובב ברחבי ארה"ב באוטובוס  מעורר קינאה בנוחיותו ובפאר חדריו.

עם אלמנה הממשיכה את דרכו של בעלה ונוהגת לבדה בקרוואן. אנשים אלו פתחו בפנינו את "ביתם", סיפרו לנו את סיפור חייהם וחלקו אתנו חוויות וסעודות.

– בוונקובר הצטרפו אלינו למסע זוג חברים למשך חודש, איתם סיירנו בקנדה ובאלסקה. בחניון ה RV  (כינוי לקרוואן) בוונקובר הכרנו את ג'רי מגרייט פולס מונטנה. על כוס קפה שחור ישראלי ג'רי הזמין אותנו להתארח אצלו במידה ונהיה באזור.

ואומנם כעבור כחודשיים בערב יום העצמאות האמריקאי הגענו לגרייט פולס. צלצלנו לג'רי וזכינו לקבלת פנים נלהבת שלו ושל חבורתו, הם ארחו אותנו בפיקניק המסורתי של 4 ביולי.

חוויה מסוג אחר היתה לנו במעבר הגבול מקנדה למונטנה. נציג המכס האמריקאי שבדק אותנו התגלה כאחד המתגיירים הבודדים של מונטנה וקיבל את פנינו בברכת "שלום אחי" בעברית.

– בקולורדו הצטרף למסע נכדנו הגדול שחר. התפעלנו בצוותא מנופי המדינה. יחד אתו פגשנו בחניון הRV בבואנה ויסטה את מלינדה וחבורתה. מלינדה היא נוצרייה אדוקה וביקורה היחיד בחו"ל היה עם הכנסייה בישראל. התרגשותה לפגישה אתנו הישראלים היתה רבה.

הצטרפנו אליהם בחקר ערי כורים נטושות בסביבה ובחיפוש אבני חן (לא כ"כ מצאנו). שחר זכה לפינוק וצומת לב רבה.

שחר סבא ומלינדה מחפשים אבני חן

–  בהגיענו לסן פרנסיסקו שכרנו רכב ונסענו לעמק סונומה, שם פגשנו את משפחת גל (שכנים של סבא וסבתא של דניאלה מכפר ויתקין), גם הם היו בקרוואן הורים עם 3 ילדים. המשכנו לטייל איתם על תקן סבא וסבתא זמניים במשך חודש וחצי.

במהלך הטיול אתם פגשנו זוג נערים רוכבי אופניים שהיו בדרכם מאורגון לארגנטינה. אחד הנערים נזקק לטיפול רפואי בבית חולים. הטענו על הקרוואן זוג אופניים חיית מחמד ושני נערים, מעשה מאד לא אמריקאי ותוך כדי האכלתם, טיפול בכאביהם הבאנו אותם מרחק 100 מייל לבית חולים.

מפגשים נוספים גם הם ראויים אך קצרה היריעה לפרטם.

נופים

הנופים בארה"ב הם מדהימים! לכן נתרכז רק במספר דוגמאות.

א. מדבר אריזונה על צבעיו ועציו המאובנים.

ב. פארק דנאלי באלסקה.

ההרים המושלגים, בע"ח: המוז המרשים ששוטט בחורשה, דובת הגריזלי ושני גוריה שטיפסו על מדרון ההר. דוב הגריזלי שישב על צלע הגבעה והשקיף על האוטובוס שלנו בהבעה של מי הם היצורים המוזרים האלה.

הגריזלי בדנאלי

ג. מפגשים עם בע"ח קרו לנו כמעט מידי יום, צבאים, דובים שחורים, כבש הרים. מפגשים מתוכננים עם לוויתנים היו לסבתא במהלך שיט במונטריי ביי.

ד. בילוסטון פארק מראות הנוף הייחודים של יערות, מפלים, גייזרים ובורות תרמיים בצבעים מרהיבים השתלבו עם מפגשים עם ביזונים, קויטים ודובים.

ה. מרשים במיוחד היה בוצ'ארד גארדן באי וונקובר, גן זה מעשה ידי אדם מרהיב ביופיו עם עושר רחב של פרחים שיחים ועצים. סבא  הודיע שהוא מוכן לגור שם.

גם בנושא זה אפשר להרחיב ולספר, נשאיר משהו לפעם הבאה…

בוצ'רד גארדן

לסיכום – המסע הצדיק את הציפיות מעל ומעבר, תרם לנו חוויות מגוונות ולימד אותנו שאפשר לחיות ביחד בכיף גם בשטח מצומצם.

מצגת באתר בית הספר

הזוית האישית

היה מאד כיף לעבוד ביחד להיזכר בסיפורים ולהעביר אותם אל הדור הבא. תודה רבה לבית ספר בין ההדרים, לגילה ולילך שליוו אותנו וחשפו אותנו לפעילות המיוחדת הזו.