מאגר סיפורי מורשת

שמי אסתר מרגלית אנצ'ו ואני סבתא של אלה. נולדתי בשנת 1943 בארץ ישראל להוריי ממשפחת יורמן (איש השנה בגרמנית) בבית הרפואה 'בילינסון' בפתח תקווה. קוראים לי 'אסתר מרגלית' על שם שתי הסבתות שלי.

לאבא קראו יעקב, לאימא קראו צילה ולאחותי ציפורה. אבא היה דוקטור לכלכלה, ואימא שימשה כ'מזכירה' במשרד. אבא היה איש משכיל ובעל חוש הומור. אימא הייתה שקטה, דאגנית ואשת משפחה.

עד גיל 4 גרנו בכפר פינס, לאחר מכן עברנו לקריית אונו. השפות המדוברות בביתנו היו גרמנית ועברית. גדלנו בבית עם ארבעה חדרי שינה. בישלנו על 'פתיליה'. המקלחת הייתה בצריף של השכנים. כיבסנו בחצר בתוך גיגית עם מים מורתחים על דוד. בית הכנסת שלנו היה ברפת ישנה ששיפצו לצורך 'בית כנסת'.

אהבתי מאוד לשחק בחוץ עם החברים ולאסוף פרסים. הייתי ממושמעת ושקטה ובשעות הפנאי שיחקתי עם עצמי או עם חברותיי. בילדותי לא היו ממתקים. פעם בחודש קיבלה כל המשפחה הקצבה של חצי חפיסת שוקולד.

החגים האהובים עליי ביותר הם: ראש השנה, סוכות, פסח ויום העצמאות. לקראת פסח היינו עובדים קשה לנקות את הבית. הוצאנו את תכולת הארונות ניקינו, אווררנו כמה שעות והחזרנו. כך עשינו גם לכריות, למזרנים, לספות ולכורסאות. הורדנו ווילונות, ניקינו והברקנו את החלונות והתריסים. כך ניקינו ביסודיות כל פינה בבית. בחדר העבודה היו המון ספרים, הברשנו אותם אחד-אחד. אחר כך עליתי לעליית הגג והורדתי את כל הכלים! יום- יומיים לפני ליל הסדר, הלכנו למכור את החמץ. ממאכלי הפסח זכורים לי מאוד, החרוסת אותה הכנו מתפוח עץ, אגוזים, סוכר ויין, והמרור. גם את חג הפורים חגגנו. התחפשתי כל שנה לדבר אחר, וכל שנה היה לנו 'מצעד תחפושות' שנקרא 'עדלאידע'. גדלנו בתקופת הצנע ולכן אפשרנו לעצמנו לחלק רק אוזני המן כ'משלוח מנות' לכל השכנים.

בקטנותי, למדתי בבית ספר 'ניר'. בתחילה למדנו מקצועות: שפה, חשבון ותורה. בהמשך נוספו לנו גם שיעורי אנגלית, מולדת, טבע, חקלאות ועוד. אהבתי מאוד ללמוד ובעיקר חשבון.

בצעירותי הייתי מדריכה בתנועת נוער. ולכן כשגדלתי מאוד רציתי לעסוק בהוראה. עבדתי במקצוע זה 46 שנים, כאשר 45 שנים מתוכם באותו בית ספר. מאוד נהניתי מכל יום ויום!

את סבא הכרתי בתור לאוטובוס בירושלים. התחתנו בשנת 1964, באולם בתל אביב. הייתי אז בת 21. בגיל 22 נולד לנו בננו בכורנו – יעקב. בהמשך נולדו לנו בן ובת נוספים.

כיום, ב"ה יש לנו תשעה נכדים. בניי גרים בחו"ל ולכן הקשר הרציף הוא בעיקר עם משפחת נעמן- המשפחה של בתי.  אני אוהבת לבלות עם נכדיי ביום כיף, לקנות להם בגדים וספרים, לשחק משחקים ולקרוא יחד ספרים.

הפירות שלי, אלו ילדיי שהקימו משפחות מוצלחות!

סבתא עם שלושת ילדיה בבריסל

הזוית האישית

אסתר מרגלית: לדורות הבאים, הייתי רוצה שידעו תמיד להיות חזקים ולדעת להתמודד גם במצבים לא פשוטים.