מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מסין ועד נתיבות

עם הבנות סיוון ושוהם
מרים בביתה בסין
עלייתי מסין

נולדתי ב-1944, כבת יחידה להורי, בבייג'ינג בירת סין.

הייתי בת יחידה מפני שבסין אפשר היה להביא רק ילד אחד למשפחה.

"הרפובליקה העממית הסינית ניסתה להגביל את אוכלוסייתה, ואימצה מדיניות, המעודדת משפחות עירוניות מצומצמות, כשאיפשרה עד ינואר 2016 רק ילד אחד למשפחות אלו. לבני קבוצת ההאן החיים בכפר, יש אפשרות להביא שני ילדים לעולם, בתנאי שהראשונה היא בת, היות שהבנים נחשבים למתאימים יותר לעבודה באזור כפרי. התוצאה היא ילודה סלקטיבית וטיפול חסר בתינוקות בנות" (מתוך ויקיפדיה).

באוקטובר 2015 שונתה באופן רשמי המדיניות של ילד אחד למשפחה, וניתן להביא שני ילדים לעולם.

גרתי בבייג'ינג, עיר הבירה של סין, בבית ובו 3 חדרים. היה לי מזל שהצלחתי ללמוד מפני שבסין אסור היה לבנות ללמוד.

תמונה 1

בגיל 19 למדתי באוניברסיטה ויש לי תואר, לאחר מכן עסקתי במחקר בכימיה.

את בתי לאה, ילדתי בגיל 30 בסין.

בחגים אני אוהבת לבלות עם משפחתי.

בראש השנה, בסין, היינו תמיד כל המשפחה ביחד, מספרים ומדברים  על מה היה, איך העבודה, מה עם החברים… היום הזה הוא היום הכי קר בכל השנה  ולכן נהגנו להכין בו אוכל חם וטעים בשפע מפני שזה יום יחיד ומיוחד, בכל השנה, שכל הדודים באים ואוכלים ומדברים על כל מיני דברים וגם סבא וסבתא היו באים וגם דודים וכו…

העלייה לארץ:

בשנת 1995 עליתי לארץ בנפרד מבתי ומשפחתי שהיו במטוס אחר.

בעלי עלה שנה לפני, ובתי בת ה-22 עלתה 8 חודשים אחרי, מכיוון שלמדה באוניברסיטה.

עלינו לארץ ישראל, אחרי שקיבלנו אישור מיוחד מן הנשיא הרצוג, בעקבות בקשה של בעלי, דוד, שסבא רבא שלו היה יהודי ורצינו להגיע לארץ ישראל.

גרנו בפסגות בצפון ירושלים.

תמונה 2
עם הנשיא הרצוג ורעייתו שאישר את עלייתם של מרים ודוד ארץ

כשעליתי לארץ במטוס, היה לי ממש קשה בגלל השפה ולא היו לי חברים  אבל ידעתי לדבר אנגלית לכן הבינו אותי קצת.

ביקשתי מאנשים ברחוב שיעזרו לי, אני כתבתי להם באנגלית והם פרשו לי לעברית, וגם הסתדרנו עם הילדים והחברים.

בארץ גילינו יתרון, שאפשר להביא יותר מילד אחד, מה שנתן לי לזכות ב-6 נכדים, נכדים, ובעיני זה הדבר הכי חשוב.

יש לי  הרבה חברים טובים ויש לי אמונה בהקב"ה וזה גורם לי להרגשה טובה בארץ הקודש.

תמונה 3
בנתיבות

ועכשיו אנחנו גרים בנתיבות וכל כך כיף לי ואני שמחה.

אני אוהבת לעזור לזולת, לשמוע שירים ולשיר, לטייל בעיר ובארץ. לבשל ולאכול.  בצעירותי, אהבתי ספורט, לרוץ ולשחק כדורסל.

הדיוקן הישראלי שלי מתבטא בתמונה זו – בארץ עבדתי בגן ילדים, בשמחה, כחלק מן השמחה שניתן לגדל בארץ יותר מילד אחד.

תמונה 4

הזוית האישית

מרים – היה לי כיף מאוד ללמוד למדתי המון על מחשבים ואיך משתמשים, אני כל כך שמחה שקיבלתי את סיון ושוהם ויש להם המון סבלנות כלפי, אני מרגישה שהם כמו מורות שלי. סיון ושוהם – נהננו מאוד ללמוד על חייה ולמדנו קצת על סין. עכשיו אנחנו בטוחות שלכל קשיש יש סיפור אישי. ממש התעניינו בסיפור של מרים. העלייה עם כל זה שהיא באה מסין ולא ידעה לדבר עברית היא לא התייאשה ולא ויתרה. אנחנו מאוד גאות בה וכל דבר שלימדנו אותה במחשב היא יישמה ועכשיו היא יודעת להשתמש במחשב.

מילון

בייג'ינג
בֵּייְגִ'ינְג - מחוז עירוני ובירת הרפובליקה העממית של סין. העיר נמצאת בחלקה הצפוני של סין ומכאן, הפירוש המילולי של שמה: "בירה צפונית". בייג'ינג נחשבת לאחת מהערים הגדולות בעולם, ובשנת 2010 מנתה אוכלוסיית העיר 19,612,368 תושבים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”אנחנו גרים בנתיבות וכל כך כיף לי ואני שמחה“

הקשר הרב דורי