מאגר סיפורי מורשת

סבתא דבורה נולדה בינואר 1944 בסיביר, רוסיה. היא קרויה על שם סבתה. הוריה הם שרה וחנניה אלבויים.

בהיותה בת שנה נפטר אביה במלחמה ועם פטירתו חזרה משפחתה לפולין שאחרי המלחמה.

סבתא מספרת מסיפורים ששמעה שפולין אחרי המלחמה הייתה הרס וחורבן אחד גדול. בשנת 1950 עלתה סבתי לארץ בספינה דרך איטליה. עם עלייתה של סבתי לארץ ישראל הכירה אמא, שרה, את טוביה – בעלה השני לו נישאה בשנת 1951. הם התגוררו ב"מחנה עולים", נתניה. מאוחר יותר עברו לגור בשיכון ותיקים.

סבתי למדה בבית הספר "אלומות". סבתי זוכרת ילדות שמחה כשאמה התופרת, תופרת לה שמלות, חולצות, חצאיות יפיפיות וסבתי נהנית להתהדר בהן. סבתי הייתה בתנועת הנוער השומר הצעיר. היא חונכה לאהבת הארץ ולכיבוד אם ואב. היא למדה בתיכון "טשרניחובסקי". בשנת 1954 נולד אחיה יצחק ובשנת 1958, בעשור למדינת ישראל, נולד אחיה שי.

סבתא דבורה בילדותה

סבתי לא התגייסה לצבא מטעמי דת. משפחתה הייתה דתית מאוד ומיד אחרי לימודיה התיכוניים עבדה כפקידה בבנק. בשנת 1963 חלתה אמה במחלת הסרטן. סבתי טיפלה בה ללא הרף בבית החולים בלינסון. בשל כך נאלצה לעזוב את עבודתה על מנת לטפל בשני אחיה הקטנים. מצבה של אמה התדרדר מיום ליום ובגיל 47 בלבד, ב- 16 בדצמבר 1964, בהיותה בת 19, נפטרה אמה. סבתי עברה טראומה קשה בשל מות אמה מאחר ומצאה עצמה "אימא" עבור אחיה יצחק ושי. לאחר זמן מה שי ויצחק נשלחו לפנימיות ואימי נאלצה לפרנס את עצמה. באותה עת התגוררה אצל חיים גולדשטיין, אחיה של אמה, שרה. כשנתיים לאחר מכן בחודש יולי שנת 1966 נישאה סבתי דבורה לסבי מאיר קנורוביץ.

בשנת 1973 נולדה אמי שרית בבית החולים הלל יפה בחדרה והכניסה הרבה אור לחייהם. בשנת 2000 זכתה בתואר סבתא לראשונה והפכה להיות הסבתא של אחי הבכור בנאל. כעבור שלוש שנים נולד אחי שליו ואז אני.

הזוית האישית

ליאן יצחקי: סבתא דבורה עברה חיים לא קלים בילדותה ובבגרותה, יחד עם זאת היא תמיד מסתכלת על חצי הכוס המלאה ומצליחה לחיות חיים טובים מלאים דברים משמחים.