מאגר סיפורי מורשת

מנשה לוי כבר עשרה דורות ירושלמי.

מנשה נולד בשנת 1946 בשכונת הבוכרים שבירושלים בבית חולים וולך (מרכז רפואי שערי צדק). גר ברחוב שמואל הנביא למד בבית ספר "מוריה" שבירושלים. אב לתשעה ילדים: מאשתו הראשונה – חמישה בנים ושתי בנות, ומאשתו השנייה – עוד שני ילדים.

הוא התגייס בגיל 18 לנח"ל ואחר כך היה בסיירת הירושלמית ואחר כך בשריון. השתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור.במלחמת ששת הימים נשלח לבית הספר "שפיצר" (בית ספר בנות ליד מחנה שנלר), ועזר לבנות לצאת מבית הספר מאחר והיו הפגזות של הירדנים. תלמידה אחת שהוא סחב בידיו על מנת לעזור לה לצאת למקום מבטחים מרוב פחד הטילה את מימיה על ידיו. לבסוף הצליח לחלץ את כל התלמידות, ולאחר מלחמת ששת הימים קיבל מכתב תודה מרגש ממנהלת בית הספר "שפיצר" בירושלים.

ברחוב צאלח א-דין השתתף בקרב יריות ונפצע  מירי במרפק והיה בבית החולים "שערי צדק" במשך חודשים ארוכים באשפוז.   הוא זוכר שהיו לו כאבים עזים אך הרבה חיילים באו לשמח אותו. בסוף מלחמת ששת הימים מנשה התחתן עם בחירת ליבו והתגורר ברחוב שמואל הנביא בבלוק הסטודנטים שבירושלים.

במלחמת יום הכיפרים שירת בחיל התותחנים. פעם אחת כאשר נכח בתוך טנק, התגלה שהטנק עומד להתפוצץ. לכן, הוא לקח את חביריו והזהיר אותם שהטנק עומד להתפוצץ והם ברחו משם במהרה ונותר להם רק לצפות מרחוק על הטנק שמתפוצץ.

הזוית האישית

מתניה אליהו, יהונתן שרון מתעדים את סיפורו של מנשה לוי.