מאגר סיפורי מורשת

עליתי לארץ בגיל שתיים עשרה וחצי, בתאריך: 5.8.1950. עליתי עם ההורים שלי, לארץ ישראל. אחרי המלחמה המון יהודים עלו לארץ ישראל. העליה היתה מאהבת הארץ, מרצון להגשים חלום, מציונות.  

עלינו באונייה טרנסילבניה שיצאה מרומניה לאחר המלחמה, כשהורי התאחדו. מנמל קונסטנצה הפלגנו לנמל חיפה.  המקום הראשון בו נקלטנו בארץ ישראל היה בשער העלייה לחיפה, שם הגענו לבית סבא צבי שאותו לא ראינו מאז שעלה לארץ ישראל כמעפיל בזמן ההעפלה. 

אירוע מיוחד הזכור לי: באונייה היו המון עולים חדשים. האונייה הטלטלה וגרמה לי מחלת ים אך במהרה הצלחתי להתגבר על זה. אני עמדתי עם הורי וציפיתי להגיע לנמל חיפה כדי להיפגש עם סבא צבי שעלה לארץ כמעפיל, מתוך אהבת הארץ וציונות והתיישב בחיפה. הפגישה הייתה מאוד מרגשת .      

הקליטה בארץ ישראל: באופן יחסי הקליטה הייתה מהירה. באתי למושבה גבעת עדה. התחברתי עם חברות וקלטתי את השפה במשך 35 שעורים. למדתי בחיפה אצל תלמידת תיכון. באלוני  יצחק כולם היו עולים חדשים וככה היה לי יותר קל להתחבר איתם.

קשיים: המשפחה הייתה צריכה לחפש בית ולהתיישב במקום קבוע. אחרי מציאת עבודה. המשפחה התיישבה בגבעת עדה. אני למדתי עברית במהרה. אימא שלי עבדה כמנהלת חשבונות במזכירות ויצ"ו ואבא של סבתא שלי עבד כמנהל מחסן בחברת עמיר והוסמך לרבנות. שניהם מצאו עבודה בגבעת עדה. הם לא רצו לעזוב והחליטו להישאר פה.

אני למדתי בכתה ד באלוני יצחק, מכיוון שבגבעת עדה לא היו מספיק תלמידים לפתיחת כיתה. אחר כך למדתי בתיכון בבנימינה, ובהמשך בסמינר למורים וגננות.