מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מנהל החשבונות מבגדד

סבא יחזקאל
סבא בצעירותו
סיפורו של סבא יחזקאל ז"ל, כפי שתועד בספר השורשים שלי בהיותי בר-מצווה, 2007.
סבא יחזקאל ז"ל
סבא נולד בבגדד שבעירק, בשנת 1930. התאריך המדויק אינו ידוע בגלל שבתקופה ההיא לא תיעדו בעיראק תאריכי לידה, אלא רק את שנת הלידה.
הילדות בעירק
לא היו גני ילדים בתקופת ילדותו של סבא ולכן עד גיל 6 הוא נשאר בבית. בגיל 6 סבא התחיל ללמוד בבית ספר יהודי, מכיתה א' עד ט'. בכיתה י' עבר לבית ספר אחר שבו עשה בחינות בגרות. סבא מספר שהם טיילו הרבה במסגרת בית הספר, והוא מאוד נהנה. סבא סיפר גם שעירק יפה ויש שם הרבה מים.
בעירק היה אסור ליהודים ללמוד עברית, לעסוק בפוליטיקה ומאוחר יותר גם היה אסור לצאת מהמדינה.
לסבא יש הרבה זיכרונות מאירועים שבהם הפלו יהודים לרעה. סבא זוכר שהכו את סבא שלו והשפילו אותו כשהוא הלך ברחוב. הוא גם זוכר שפעם אחת לאחר שנכשל במבחן בגרות הוא נשלח למקום שכולם נשלחו אליו כדי להשלים את בגרויותיהם. הוא היה היהודי היחידי שם, וכולם זיהו זאת. לאחר המבחן כשהשוו תוצאות, סבא אמר את דעתו, ואיש אחד לקח לו את העט וסטר לו. הוא גם זוכר שכשהיה הולך ברחוב היו מכים אותו. כנגד מקרים כאלו, שקרו להרבה יהודים וגם לסבא, לא היה ליהודים מה לעשות.
סבא היה במחתרת של התנועה הציונית בגילאים 13-16. סבא מספר: "היינו מתאספים בבתים של חברים, ועושים זאת בצורה חשאית. היינו צריכים להתחבא ולכסות את הווילונות. במחתרת למדנו עברית ונושאים הקשורים לארץ ישראל. המטרה של המחתרת הייתה לעלות לארץ. "סבא הצטרף למחתרת משום שהוא היה ציוני, רצה ללמוד עברית ורצה להשתייך למשהו (אז לא נתנו ליהודים להשתייך או להתערב בפוליטיקה בעירק).
המשפחה והבית בעירק
אמא של סבא הגיעה מבחריין לעירק, נישאה לאביו והייתה עקרת בית. סבא אומר שבתקופה ההיא בעירק היה נהוג שנשים היו נשארות בבית, אך הייתה להן חכמת חיים רבה וניסיון חיים.
כשסבא נולד משפחתו שמחה מאוד כי סבא היה הבן הראשון שנולד אחרי 4 בנות. בתקופה ההיא בנים היו נחשבים יותר מהבנות. בסך הכל לסבא יש 9 אחים ואחיות. אבא של סבא היה צורף.
תמונה 1
השכונות היהודיות היו שכונות עוני. משפחתו של סבא גרה בשכונה מעורבת. לא היה להם כמעט שום קשר עם המשפחות הלא יהודיות בשכונה. אבל לאבא של סבא היה קשר עם הגברים הערבים.
בביתו של סבא היו 3 קומות. בקומה הראשונה היה חדר אורחים. בקומה השנייה היו חדרי שינה. הקומה השלישית הייתה גג פתוח, ושם היו ישנים בקיץ. אי אפשר היה לישון בתוך הבית משום שהיה חם מדי. כולם היו ישנים על הגג ביחד ומשום שההורים היו זקוקים לפרטיות הייתה להורים מיטה עם כילה. כל בוקר היו אוספים את כלי המיטה למחסן, ומוציאים אותם שוב בכל לילה, על מנת שלא יהרסו מהשמש.
העלייה לארץ והחיים בישראל
סבא עלה מבגדד לארץ בלי משפחתו, בשנת 1950, כשהיה בן 20. זאת הייתה עליה לגלית דרך קפריסין. סבא עלה לבד ובחיפזון משום שהיה מבוקש על ידי השלטונות בעירק, עקב פעולותיו בתנועה הציונית.
עם עלייתו ארצה התגורר בקיבוץ אפיקים. סבא אומר שהיה שם מדריך נהדר, אבל הם היו חבורה לא מגובשת ועזבו אחרי 8 חודשים. לאחר שעזב את הקיבוץ העבירו אותו לקסטינה (היום היא נקראת קרית מלאכי), ואחר כך לרחובות. שם הוא הלך לבקש עבודה, ונתנו לו עבודה פחות טובה מאחרים בגלל שהייתה אפליה מודעת בין העולים לוותיקים. לאחר שנה הוא התגייס לצבא, ושירת בבסיס בבית ג'וברין 3 שנים. כשהשתחרר הלך ללשכת העבודה, וקיבל עבודת דחק ברחובות.
הוריו של סבא עלו לארץ שנה אחריו, והעלייה הייתה בשבילם משבר תרבותי ונפשי. סבא הלך לפגוש אותם ב"שער העלייה" וראה את אביו, אדם שנהג לפרנס משפחה כה גדולה בכבוד, עומד בתור לקבלת אוכל. סבא מספר שאביו כעס עליו והפנה ממנו את ראשו. לאחר מכן עברו למעברה, שם גרו באוהל ואחר כך עברו לצריף. בצריף הקימו לאב חנות קטנה והוא החל לעבוד. הרגשתו השתפרה מאוד. יום אחד הלך לפגישת עבודה בשכונת התקווה ולא מצאו אותו במשך יום שלם. בסוף התברר שנפטר מהתקף לב. בגיל 22 סבא פגש את סבתא, במעברה ברחובות, כאשר סבתא עלתה מבחריין בשנת 1953. בהתחלה ליוו אותם כשהם היו נפגשים, עד שהתארסו, והם התחתנו בשנת 1955. נולדו להם שתי בנות: אריאלה ואורנה (אמא שלי):
תמונה 2
לאחר מכן סבא עבד במס הכנסה עד שנת 1976, ואז עזב ופתח משרד עצמאי לניהול חשבונות, בראשון לציון. כיום סבא עובד במשרד הנהלת חשבונות ברחובות, ביחד עם בתו (דודתי, אריאלה) ונכדתו (בת דודתי, נעמה).
 
תמונה 3
חוויה משותפת שלי ושל סבא בברית שלי
סבא היה הסנדק. סבא מאוד התרגש מהכבוד ומהמעמד, וישב על כיסא "אליהו הנביא" בגאווה רבה, אך סבא הדגיש כי יחד עם כל ההרגשה הזאת: "פחדתי להסתכל ולראות את מהלך הברית, וחיכיתי שהמוהל יסיים מהר את מלאכתו."
תמונה 4
קישור לסיפורה של רוזה קצב: העלייה מבחריין
 רכזת תכנית הקשר הרב דורי
 אורנה דרום

מילון

מחתרת
מחתרת היא תנועה בלתי חוקית, הפועלת נגד שלטון קיים: לעתים שלטון כיבוש, לעתים שלטון דיקטטורי, ולעתים שלטון דמוקרטי.

ציטוטים

”בעירק היה נהוג שנשים היו עקרות בית, אך הייתה להן חכמת חיים רבה וניסיון חיים!“

הקשר הרב דורי