מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מן המצר למרחב

סבתא שרה ונכדתה חיה מושקא
סבתא שרה המספרת
אפילו כיסאות לא היו לנו , גם שולחנות ומיטות לא היו בבית

שמי: כהן שרה, אני הסבתא של חיה מושקא דוד.

הוריי הם גבריאל וחנה אברהמי. נולדתי בפרס בשנת 1950. עלינו ארצה בשנת 1957כשאני בת 7. אני בת מתוך 7 ילדים ואני השלישית.

תקופת ילדותי בפרס

לא אשכח את תנאי החיים הקשים שם. גרנו יחד עם סבא וסבתא מצד אבא, סבא היה עיוור. ולהוריי לא היו מקורות מחייה מינימליים. אבי אמנם, היה סנדלר אבל בקושי הגיעו לקוחות אליו. לא אחת הייתי מלווה את סבא שלי לבתי השכנים, כדי לבקש את שיירי הלחם שלהם, משום שלא היה מה לאכול בבית.

בפרס לא הייתה עזרה ממשלתית כמו שיש היום בארץ. לא היו לנו משחקים בכלל, אפילו כיסאות לא היו לנו, גם שולחנות ומיטות לא היו בבית. היינו ישנים על שמיכות פוך או על השטיחים, אכלנו על גבי השטיחים.

היה לנו רצון חזק להגיע לארץ הקודש. החלטנו לעלות ארצה, וכשעלינו למטוס אחי משה חלה – וכשירדנו מהמטוס, הוא נלקח לבית רפואה ואחר כך נמסר לנו שהוא נפטר, אבל לא קיבלנו את גופתו לקבורה. מבדיקות שערכנו במהלך השנים, אנחנו משערים שהוא בחיים.

הגענו לארץ והביאו אותנו למעברה בעכו. שם גרנו בצריפי פח ללא מקלחות וללא מים חמים.

אירוע משמעותי בחיי – "אין רע יורד מלמעלה רק טוב גנוז בתוכו"

הייתי לפני לידה שמינית ב"ה ועמדנו לקנות דירה בתל אביב קרוב לשוק. בדירה היו רק שני חדרים ושטח של: 300 מ"ר. אבל היכן משכיבים את הילדים? יש רק חדר אחד לכולם. רצינו לבנות מרפסת או חדרון והשכנה הזעיקה את העיריה. ושוב ניסינו להרחיב את הדירה מכיוון אחר והשכנים התנגדו . לא הבנתי למה הקב"ה עושה לי זאת ולא ידעתי שהכל לטובה …

כתבנו לרבי, והתשובה הייתה שלא במקרה אנו גרים בקרבת השוק, אלא מתפקידינו להאיר את חשכת השוק. "תעשה את הבית משכן לה' ותרחיב את דירתה.." אחרי כחודש, אני רואה הודעה על משרד עירוני ממול הבית:

"מי רוצה לבנות קומה שנייה?". הגעתי לשם ואני רואה נשים רבות מחכות בתור והן אומרות לי "לכי כלעומת שבאת.. משום שאף אחד לא יבנה. ולא מאשרים בניה"

למרות זאת ניסיתי וקיבלתי אישור בניה, משום שאנחנו המשפחה היחידה ברחוב שלא הרחבנו קודם. (כי השכנים שלנו התנגדו….) ולכן, מכל תושבי האזור רק לנו נתנו היתר בניה לקומה שנייה. אפשרו לנו לבנות 3 חדרים בקומה השנייה, והרחבה בקומה הראשונה. אחר כך עוד הגשנו בקשה לבנות מקלט, וקיבלנו אישור.

תוך כדי עבודות החפירה למקלט, גילינו שיש שם תקרה בנויה וכך יכולנו לבנות מתחת הקומה הראשונה סלון ענק, מקלט וחדרון נוסף. והעיקר שנדע, נחשוב ונדבר, ש"אין רע יורד מלמעלה, רק טוב גנוז בתוכו" (דברי האדמו"ר הזקן)

הזוית האישית

חיה מושקא דוד מביאה את סיפורה של סבתא שרה עם המסר החשוב: "אין רע יורד מלמעלה רק טוב גנוז בתוכו".

מילון

מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", הייתה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.

ציטוטים

”"אין רע יורד מלמעלה רק טוב גנוז בתוכו"“

הקשר הרב דורי