מאגר סיפורי מורשת

הנכדה אבישג בן לולו מראיינת את סבתא חנה.

"שמי חנה אסרף, נולדתי בשנת 1948 במרוקו בכפר תמערופת. במשפחתנו, משפחת איבגי, היינו שישה ילדים: חמש בנות ובן אחד. אני הבת הרביעית, אך תמיד קיבלתי יחס שווה כמו שאר אחיותיי ואחי. תמיד קיבלנו מה שהינו צריכים בתוספת חום ואהבה, וכך לא הייתה קנאה בינינו. לאחותי הגדולה, שמה, ששה בנים ושתי בנות. לאחותי, ימנה, ארבע בנות ושני בנים. לאחותי, תמר, ארבעה בנים וארבע בנות. לי יש שני בנים ושתי בנות. לאחותי אסתר, הצעירה ממני, יש חמישה בנים ובת. ולאחי דוד יש שתי בנות ובן.

גדלתי במרוקו עד גיל 12.5, הבית במרוקו היה בעל שתי קומות. בקומה העליונה היו  שני חדרים וסלון ובקומה התחתונה היו שני חדרים, סלון ומטבח. גם בישראל בבית שלנו שתי קומות, אבל החלוקה בתוכו שונה. בקומה העליונה ארבעה חדרי שינה, ובקומה התחתונה סלון ומטבח.

התחביבים שהיו לי בילדותי היו משחקי חצר של ילדים, כמו: תופסת ומחבואים. המאכלים האהובים עלי הם: קוסקוס חלבי, ספינז' (סופגניות מרוקאיות). בילדותי לא למדתי אלא הייתי בבית עם ההורים. שני האירועים שאני זוכרת במיוחד הם: מסיבת בר המצווה של אחי דוד, והאירוע הכי עצוב שאני זוכרת הוא שהוריי נפטרו.

תמיד ייחלנו לעלות לארץ ישראל, וחיכינו להזדמנות מתאימה לעשות זאת. בשנת 1963 עליתי לארץ עם משפחתי. העובדה שעליתי לארץ בגיל צעיר עזרה לי להשתלב יותר בקלות בחברה ובתרבות. עליתי עם הוריי ואחיי והתיישבנו בעיר כפר סבא. את מקום המגורים בחרו עבורנו נציגי המדינה, היינו מרוצים מאוד מבחירת המקום.

מקום העבודה הראשון שלי היה במפעל של גומי "מגם" שהיה ממוקם באזור התעשייה של כפר סבא. המפעל שבו עבדתי נרכש על ידי חברה ישראלית. בחרתי לעבוד דווקא שם מכיוון שפעם לא היה היצע של מקומות עבודה רבים כמו היום, וכן המשכורת ששילמה החברה נחשבה מכובדת למדי. נהניתי מהעבודה שלי ועסקתי במקצוע זה 12 שנה. לאחר מכן עבדתי בגן הילדים. בעבר לא חשבתי שאבחר לעבוד בעבודות בהם עבדתי, אבל כך התגלגלו העניינים. אם הייתה לי אפשרות הייתי בוחרת ללמוד הוראה לגיל הצעיר.

אני אוהבת להיפגש עם המשפחה המאוחדת והמורחבת ולהכין יחד מאכלים מיוחדים של מרוקאים לכבוד החגים. אני אוהבת את כל החגים, ובמיוחד את חג הפסח. אני נהנית בליל הסדר שכולם יושבים, כל המשפחה המורחבת, סביב השולחן ואוכלים מאכלים מרוקאים מיוחדים כמו כבש. כיום ילדיי ונכדיי גרים בארץ בסמוך אלי. המסר החשוב שלי אליהם הוא: ללמוד ולהשקיע בלימודים כדי להצליח בעתיד.

ב"ה יש לי שני בנים ושתי בנות ועשרה נכדים. אנחנו נפגשים יחד כל שבת וחג ונהנים מהשהות המשותפת יחד.

הזוית האישית

אבישג: תודה לך סבתא על ששיתפת אותי הסיפור המעניין שלך. מאחלת לך הרבה בריאות ונחת.