מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מלכת היופי הראשונה, של הגליל המערבי

סבתי שרה
סבתי שרה
מטוניס לנהריה סיפורה של סבתי שרה דהן

סבתי שרה נולדה נולדה בתוניסיה ב1944והיום היא בת שבעים ושש.

בהיותה בת שלוש, עלתה לארץ עם משפחתה הגדולה, בספינה שהגיעה עד נמל חיפה. שם העבירו אותם לאוהלים, ולאחר כמה זמן העבירו אותם לצריפים ב"מחנה דוד" ליד עתלית. המקום הכיל אלפי עולים מכל ארצות צפון אפריקה. הצפיפות והתנאים היו לא קלים, אך הם שמחו מאוד שהצליחו לעלות לארץ ישראל. לאחר חודשים  ספורים, העבירו את סבתי ומשפחתה לעיר צפת, שם קיבלו בית והחלו לבנות את חייהם.

סבתי שרה ואחיה למדו בבית הספר, וההורים עבדו. אמא הייתה תופרת ואבא היה בנאי. ההסתגלות הייתה קשה, מכיוון שלא ידעו את השפה, ולא הכירו את אופיים של האנשים האחרים.  הרצון להשתייך ולהצליח בארץ ישראל, היה גדול, ובשבילם זו הייתה הגשמת חלום. הסיבה שעלו לארץ, הייתה בגלל אהבתם לארץ ישראל. היות ותוניסיה הייתה מעורבת ביהודים וערבים, היהודים לא יכלו להיות חופשים להתפלל, ולקיים מצוות.

לאחר שסיימו את הלימודים, האחים הגדולים התגייסו לצבא. המשפחה פיתחה חיי חברה, ולאט לאט כל הקשיים נעלמו. לאחר כמה שנים כשסבתי הגיע לגיל מצוות היא מספררת כי באותם זמנים היה נהוג לחגוג בבית הכנסת, ובארוחה משפחתית בלבד.

כשסבתי הייתה בת שבע עשרה, היא זכתה בתחרות מלכת היופי הראשונה, בישראל, של כל הגליל והצפון. היא הוכתרה בנשף גדול, בעיר צפת, והביאה גאווה גדולה למשפחה. סבתי מספרת כי בית הספר בו למדה בצפת, תמך בהשתתפותה בתחרות, ובמיוחד היא זוכרת את המנהל, שעזר לה לעשות השלמות של חומר שלא למדה.  את שמו היא לא זוכרת, אך זוכרת כי היה אדם דתי ונחמד מאוד.

בגיל תשע עשרה בלבד, סבתי התקבלה להיות מדריכת תיירות בעיר העתיקה בצפת, ולאחר כמה חודשים בודדים, הלכה ללמוד סיעוד, שיקום, והדרכה לנכים. בסיום הלימודים, היא התקבלה לעבודה בבית החולים בנהרייה. בגיל תשע עשרה וחצי (כמעט עשרים) סבתי התחתנה עם סבי ז"ל עמנואל, אותו הכירה באתר ההסרטה של הסרט "יהדות". כעבור כמה שנים של נישואים מאושרים, סבתי הביאה לעולם את בנה הבכור אסי ולאחר חמש שנים את גלית (אמא שלי).

כיום סבתי הא גמלאית שמתנדבת בכל יום בבית אבות (רק בבקרים). בנוסף סבתי עוסקת בפעילויות אחרות, כמו רכיבה על אופניים, מכיוון שחשוב לה לשמור על בריאות הגוף.

הזווית האישית

ים – היה לי כיף והמון שמחה לשמוע את סבתי מספרת על עצמה. על הדרך מתוניסיה לנהריה, על הילדות שלה, החיים הבוגרים, ועל תפיסת החיים שלה, שמעודדת את האדם להתנדב, לתרום לאחר, לעזור, וגם לשמור על בריאות הגוף והנפש. אני מאחל לעצמי לחשוב ולהרגיש כך, כשאהיה בגילה.

מילון

מחנה דוד ליד עתלית
מחנה דוד - שימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית.

ציטוטים

”הרצון להשתייך ולהצליח בארץ ישראל היה גדול ובשבילנו זו הייתה הגשמת חלום. “

הקשר הרב דורי