מאגר סיפורי מורשת

שמי יעקב חי, נולדתי בקוצ'ין שבהודו בשנת 1945.

אימי ששמה אסתר נולדה בשנת 1922ל להוריה שמחה ויוסף. יוסף היה בעל סירות דייג, והוא העסיק כמה עשרות דייגים.

אבי אברהם נולד בשנת: 1914 למרים ויעקב שעסק במסחר, בעיקר בקוקוס ובמוצריו ,ובעיקר בשמן שמופק ממנו.

אחותי הגדולה מרים נולדה בשנת 1940 האחות הבכורה. אחותי שמחה נולדה בשנת 1942, אחר כך נולדתי אני. אחי אליא בכינויו אליאס  נולד ב 1951, אחי יהודה נולד ב 1953, אחי רמי בן הזקונים נולד ב 1955.

אחי יוסף  נולד בשנת  1948. אחי נפל במלחמת יום הכיפורים והיה מפקד פלוגה בצנחנים. הוא צוין לשבח על ידי הרמטכ"ל על גבורתו בקרב.

עד כיתה ד' למדתי בבית ספר פרטי בקוצ'ין, עם עלייתי ארצה, המשכתי את לימודי בארץ, בקיבוץ גבעת חיים. עד גמר כיתה ח' למדתי במוסד ילדים ימין אורד, בהיותי בכיתה ט' עברתי ללמוד בבית הספר החקלאי, מקווה ישראל עד גמר לימודי.. גדלתי בקוצ'ין עד גיל אחד עשרה, וכשעלינו לארץ המשכתי ללמוד במסגרות חינוך מצוינות, אהבתי לשחק  כדורגל, לרוץ ריצות למרחקים בינוניים, ולשחק כדורסל. אחרי בית הספר היינו הולכים לאכול ולנוח, ואחר הצהריים הלכנו ללמוד תורה אצל הרב את פרשת השבוע. ומידי פעם היינו נוסעים לנופש מחוץ לעיר, לאזורי הטבע המיוחדים האופייניים לקוצ'ין. ובישראל היינו הולכים לטיולי פרחים וקטיף פירות הדר. וכשגדלתי יצאנו לטיולים בכרמל.

עליתי ארצה בתאריך: באפריל 1956מהודו דרך טהרן (איראן של היום) עד לקפריסין ומקפריסין עם מטוס ישראלי עד ללוד.

את שירותי הצבאי התחלתי בנח"ל ואחר כך שירתי בצנחנים. ובשירות מילואים לחמתי בירושלים, בקרב לשחרור ירושלים, והייתי בין משחררי הכותל, שם נפצעתי וקיבלתי עיטור מופת.

התחתנתי בספטמבר 1967. בימין אורד בבית הספר בו למדתי כילד. החתונה נערכה ברוח הציונות הדתית וחקלאית. לא בנסיעה במכוניות פאר אלא בעגלה עם חבילות קש מקושטת פרחים. החגיגה נערכה לא באולם, אלא במגרש הכדורגל.

למדתי בקורסים ספציפיים שהעניקו לי תואר הנדסאי מוסמך להוראה והדרכה בחקלאות. הייתי מדריך ומורה בבית ספר חקלאי כדורי, ומדריך מחוזי במשרד החקלאות. בנוסף עסקתי בהשבחה, וטיפוח צמחים, הרשומים על שמי במועצה לטיפוח צמחים.

ילדי, דרור אדריכל, עופר כלכלן, בעל מפעל לבניית אמצעים למניעת פריצות. יוסי מהנדס באינטל מייצר צ'יפים למחשבים. מיכל : עוסקת בצילום ומזכירה מנהלתית .

תחביבי הם שחמט, פעילות ספורטיבית, וטיולים, בשעות הפנאי, אני עוסק בגידול צמחים בבוסתן: עצים טרופיים ופירות טרופיים שלא ניתן לקנות כגון: לוביה ,במיה, אספרגוס ועוד….אני מרבה  בהליכה עם סבתא,, ואוהב טיולים.

סיפור על מכתב – מכתב הערכה מנשיא מדינת ישראל דאז -זלמן שז"ר

המכתב  הגיע מלשכת נשיא המדינה אשר בירושלים. אל סבי יעקב חי  מהנשיא זלמן שזר, המכתב נישמר בספרייה בביתו של סבי וסבתי.

המכתב רשמי, והוא נכתב בערב חג העצמאות 1968, כשנה לאחר מלחמת ששת הימים. המכתב נמסר על ידי הנשיא, בטקס חיילים מצטיינים. זהו מכתב הערכה לתרומה לביטחון ישראל. הכותב (הנשיא זלמן שזר) רצה להביע את הערכתו לסבי. במכתב הוזכר גם המפקד של סבי באותה תקופה.

באותה תקופה שררה אווירת רוממות רוח במדינת ישראל, עקב הניצחון המרשים במלחמה. האווירה ששררה באותה תקופה היתה תחושה אושר, התרגשות ושימחה, מכיוון שניצחנו במלחמה, ושחררנו את שטחי ארץ ישראל ההיסטורית.

בתקופה זו החלה גם הפלגנות, בין אלה שנאחזו בחזון ארץ ישראל השלמה, ובין אלה שדגלו בהחזרת שטחים כבושים בשאיפה לשלום אזורי.

המכתב נכתב במכונת כתיבה, וחתום במקור על ידי הנשיא, וכותרתו היתה "מכתב הערכה".

משפט מרגש מהמכתב: "לך בדרכך זו והיית למופת לחבריך המילוי החובות להבטחת שלום ארצנו ולהרמת קרן ישראל".

אני מתגעגע לארץ ישראל שבנעורי.

הזווית האישית

יובל – היה לי ממש מעניין לעבוד עם סבי ולמדתי עליו דברים חשובים, והתחברתי אליו יותר.