מאגר סיפורי מורשת

רקע משפחתי

נולדתי בישראל בירושלים ב- 2.6.53. הוריי, רחמים ערבוק וסביחה קוילי, נולדו בעירק בעיר ארביל. סבי וסבתי ניסן ועליזה מצד אמי, סבי וסבתי דניאל וחביבה מצד אבי נולדו גם הם בעירק.

אבי עבד בבניין ואמי עקרת בית. החיים בעירק היו קשים מאוד הייתה אנטישמיות כלפי היהודים. הערבים הפחידו, איימו, היכו, ולא נתנו ליהודים ללמוד בבתי ספר. בשנת 1950, במבצע עזרא ונחמיה, כל בני משפחתי עלו לארץ.

מלחמת ששת הימים

כאשר הייתי בת 14, בכיתה ח', פרצה מלחמת ששת הימים בתאריך 5.6.1967. אני זוכרת כי בכיתה בה למדתי בבית הספר "המאירי"  בירושלים, היינו שומעות פיצוצים ואז היינו עולות על כיסאות בית הספר ורואות, במרחק רב מאיתנו, עשן שחור מיתמר אל השמיים במספר מוקדים.

מורי בית הספר היו נכנסים לכיתות ומסבירים כי מדובר במלחמה ולאור זאת, ובעקבות המצב הביטחוני ששרר באותו הזמן, הנהלת בית הספר שחררה את כל התלמידים לבתיהם.

באותה התקופה גרתי בשכונת קטמון ח' בירושלים, מדובר בשכונה די ישנה, כך שלמעשה בביתי ובשכונתי, לצערי, לא היה מקלט לתושבים. בצידו האחד של הבניין בו התגוררתי עם משפחתי, הייתה כניסה ככל כניסה לבניין בקומה השנייה. מצידו האחר של הבניין הייתה כניסה נוספת ובה היו בתים דמויי מרתף. משפחתי ואני הוזמנו להסתתר בביתה של אישה מבוגרת, באחת מדירות המרתף, אשר קיבלה את פנינו בברכה. אני זוכרת שבאותה תקופה היינו אוכלים קופסאות שימורים אשר הוכנו מבעוד מועד, וכן היינו לוקחים עימנו תיק עזרה ראשונה, אשר היה מצוי בכניסה לבית. כאשר אני או אחד מאחיי או הוריי היינו צריכים להגיע לביתנו לקחת דבר מה, היינו רצים במהירות וחוזרים מיד מתוך ידיעה כי ברגע שתישמע אזעקה אחריה תהיה נפילה של פגז.

באחת הפעמים בעודנו מסתתרים, נשמעה אזעקה, על גג ביתי נפל פגז והתפוצץ דוד השמש שלנו, כתוצאה מהפיצוץ נפער בור בתקרת השכן והתקרה נפלה. למזלנו אף אחד לא נפגע.

במהלך כל במלחמה התעדכנו עם טרנזיסטור (רדיו קטן) והיינו מאזינים לחדשות ולדיווחי המלחמה.

לאחר שישה ימי לחימה המלחמה הסתיימה ואז הכריזו בחדשות שישראל ניצחה במלחמה, הכותל והעיר העתיקה בירושלים נכבשו על ידי חיילי צה"ל הייתה התרגשות גדולה.

החוויה הישראלית שלי 70 שנה למדינה

גרתי בירושלים בקטמון ח', מול ביתי דרך המרפסת, אפשר היה להשקיף על הר גבוה ובפסגת ההר נמצא מלון הולילנד. מידי שבת ובעיקר בתקופת האביב טיילנו, טיפסנו על ההר כשהכול פורח ירוק וצבעוני כלניות רקפות עצי השקדייה וכו'. בחורף כשיורד שלג קפוא בחוץ. השלג שיורד כל הלילה נערם למספר סנטימטרים. את כל ההר רואים לבן ומכוסה בשלג. למחרת כשחצי מהשלג נמס היינו רואים את ההר חצי לבן וחצי ירוק, מראה נפלא.

בימים בהם השלג כיסה את הכול! כמובן, לא הולכים לבית ספר נשארים בבית מצטלמים ומשחקים בשלג. מתהלכים בשלג על העקבות של האבא שלא נחליק כשבלית ברירה הולך לעבודה. אמא מפנקת אותנו במרק חם ובכול מיני תבשילים שמתאימים לחורף.

פשוט כייף להיזכר בכל החוויות מהילדות ומתגעגעת לאותם הימים.

הזוית האישית

סבתא: תמיד הייתי קרובה לליאור והתכנית אפשרה לי להיות עוד יותר קרובה. נהניתי מכל רגע, מכל המפגשים. הסיפור שלי ריתק את נכדתי ומקווה להמשיך לספר גם לנכדים הבאים.

ליאור: מאוד סיקרן אותי הסיפור של סבתא. למדתי על סבתא והמשפחה שלה יותר, ושאלתי את סבתא והעמקתי על עברה.