מאגר סיפורי מורשת

התגייסתי לצה"ל בשנת 1968 שירתי בסדנא כמכונאי ובוחן רכב.

בשנת 1972 השתחררתי מצה"ל במסגרת המילואים עברתי  לשרת בחיל השריון, חטיבת שיריון החדשה, חטיבה 500 הוקמה ובה שרתי בחט"ג ( חוליה טכנית גדודית) של גדוד 429, אשר הספיקה לעבור אימון אחד בלבד, מבלי שנכיר איש את רעהו.

בשנת 1973 פרצה מלחמת יום כיפור ותפסה אותנו לא מוכנים על הגדוד הוטלה משימה לכבוש גבעה בשם חמוטל שהמצריים השתלטו עליה, ללא הצלחה לאחר מספר ניסיונות כשכל פעם מצבת כוח האדם והכלים קטנה כאן נהרג המג"ד הראשון שלנו. לאחר מספר ימים קיבלנו הוראה לחצות את התעלה ולהתחיל לנוע דרומה לכיוון העיר סואץ, באחד מהמנוחות שהיו לנו ישב המגד אצלנו בחט"ג שתינו קפה ושוחחנו ותוך כדי כך קיבל המג"ד הוראה בקשר לצאת ולכבוש את שדה התעופה פאיד עברו מספר דקות ושמענו בקשר שטנק המג"ד חטף פגיעה ישירה בצריח ונהרג, זה המג"ד השני שנהרג. באותו הרגע כאילו "חטפתי אגרוף בפנים", כי דקות מעטות קודם ישבנו עם המג"ד צחקנו קשקשנו ושתינו קפה, פתאום כהרף עין נעלמו והתאדו כל דאגותיי ומחשבתי לגבי ערך החיים והחיים עצמם השתנו ללא הכר והחלטתי לנצל את החיים ולא לדחות כלום למחר כי אי אפשר לדעת מה ילד יום.

אז גמלה בליבי ההחלטה כי אם אצא מהמלחמה בשלום אציע נישואין לחברתי לאה לימים סבתא של נויה. האירועים הללו והמלחמה גרמו לי לראות את ערך החיים במבט שונה ולהעריכם ושכדי לנצלם כמה שיותר. בעקבות כך הצעתי נישואין לחברתי לאה אהרנוולד לימים אשתי (סבתא של נויה). נישאנו בשנת 1975.

עבדתי כשכיר במוסך בשנת 1995 נכנסתי כשותף במוסך מגן ברמת השרון. גידלנו שלושה בנים לתפארת: אופיר ליאור ודרור, ולנו חמישה נכדים כשהבכורה נוייה יושבת לצידי בזמן כתיבת מילים אלו אני תקווה שהעתיד יהיה טוב יותר וישרור שלום בנינו לבין שכנינו והזיכרונות יהיו ורודים יותר.

השיר בו בחרנו: הפרויקט של עידן ריכל

הזוית האישית

היה לנו מאוד מהנה ונחמד למדנו דברים אחד מהשנייה.