מאגר סיפורי מורשת

סבי, יצחק קורסיה, נולד בשנת 1953, בבאר שבע, להורים שלום ומזל קורסיה. הוריו נולדו בספרד אימו בטנז'ר ואביו במילייה.

הם עלו לארץ בשנת 1947 עם עליית הנוער, לקיבוץ איילת השחר שם הם הכירו והתחתנו. לאחר החתונה הם עברו להתגורר בבאר שבע ונולדו להם שישה בנים, סבי הוא הבן השני. החיים באותה תקופה לא היו קלים מבחינה כלכלית וסבי עבד במקביל ללימודיו על מנת לעזור לכלכלת המשפחה.

סבי התגייס לצבא ב-14.2.72 ושירת ביחידה קרבית "סיירת הגששים". הוא שירת בסיני ותפקיד הפלוגה שלו פתיחת צירי בוקר, הליכה של 25-40 ק"מ על מנת לוודא שאין חדירה של מחבלים, היה שיתוף פעולה בין היחידה לגששים הבדואים ונוצרו יחסי חברות טובים.

בתום שירותו הצבאי סבי חתם קבע ל-3 שנים נוספות. במהלך שירותו הצבאי בשנת 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים. חצי מהיחידה ששירתו עם סבי נהרגו במלחמה. לאחר המלחמה החל הצבא בשיקום היחידה. רבים מהחיילים שנשארו בחיים סבלו "מהלם קרב" ביניהם גם סבי, היה לו קשה מאוד להיזכר במראות הקשים ובחבריו שנהרגו.

בשנת 1976 סבי נישא לסבתי דינה, ונולדו להם 4 ילדים, אמי היא הבכורה. בשנת 1977 לאחר שאמי נולדה, נפצע סבי ברגלו מפליטת כדור במהלך תרגיל צבאי, הוא עבר תקופת שיקום ארוכה שבתומה עזב את הצבא.

סיפור המלחמה

ב-6.10.1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים. באותה שבת הודיעו שהמלחמה תפרוץ ב-6 בערב, בזמן זה סבי היה עם יחידתו ב"טסה" (צמוד לתעלה בסיני). ברגע שהמצרים ראו שיש תנועת צבא מוגברת הם הפתיעו והתחילו להפציץ בשעה 2 בצהריים. המלחמה פרצה, והמצרים בתוך 24 שעות כבשו את רוב המוצבים בתעלה בסיני, שם שירת סבי. החיילים היו עסוקים בלהתגונן, אחרי 10 ימי לחימה צה"ל חצה את התעלה לכיוון העיר סואץ, המראות היו קשים וכואבים. סבי ראה חיילים שרופים בטנקים, מטוסים ישראלים נופלים, והתחושות היו של חוסר אונים וכאב רב, אך יחד עם זאת הייתה מוטיבציה להמשיך להילחם ולנצח את המלחמה הקשה הזאת. קרבות קשים היו גם בחווה הסינית ששם התבצרו חיילים מצריים.

לאחר שהתעלה נכבשה, היחידה של סבי כיתרה את הארמיה השלישית המצרית, שם התבצרו 40,000 חיילים מצריים ללא מים ואוכל. הוחלט על הפסקת אש והחיילים סיפקו למצרים מים ומזון. כאשר הם הגיעו לק"מ 101 לפני קהיר התקיימו שיחות בין המדינות והמלחמה הופסקה, צה"ל נסוג מכל רצועת התעלה.

הזוית האישית

אור: היה לי מאוד מעניין, למדתי הרבה דברים על סבא שלי שלא ידעתי קודם. לסבא שלי היה טוב לדבר ולשתף אותי בחוויות שעברו עליו.