מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מלחמת השחרור התנהלה מסביבנו

זיוה והנכדה איילה לוסקי
זיוה בילדותה
אנשי הפלמ"ח הסתתרו וחיכו שיקראו להם לפעולה
מוצא משפחתי
אמא שלי, איילה ילין (על שמה נקראת נכדתי), נולדה בלחוביץ' פולין (כיום בלארוס) .
בשנת 1913 הצטרפה לתנועת "החלוץ", עלתה לארץ במסגרת התנועה, הצטרפה למושב בית שערים והייתה ממייסדיו.
אבא שלי, מרדכי סטיפנסקי נולד בזויל שבאוקראינה ב-1911 בעת המהפכה הקומוניסטית.
הוא איבד את הוריו, ונאסף עם עוד יתומים על ידי ישראל בלקינד הבילויי.
הוא הובא לארץ בהיותו בן 8 בערך, הצטרף למושב "בית שערים" והיה ממייסדיו.

תמונה 1

זכרונות ילדות
אני, סבתא זיוה נולדתי (אחות שלישית מתוך חמישה ילדים) בבית חולים "העמק" להוריי , אילה ומרדכי סטפנסקי. גדלתי במושב "בית שערים", שם היה להוריי משק חקלאי , בו גידלו עופות, בקר וירקות.
העבודה במשק דרשה השתתפות של כל בני הבית: טיפול בבעלי החיים, זריעה, שתילה, קציר ואיסוף התוצרת.
תמונה 2
   החיים במשק הביתי
בבית דיברו אידיש ועברית.
אני עם קום המדינה
כילדה קטנה, בטרם קום המדינה, זוכרת אני את אנשי הפלמ"ח: הם היו מתחבאים אצל החברים, ישנים בחצרות ומחכים שיקראו להם לפעולה.
מלחמת השחרור התנהלה מסביבנו אך לא הגיעה לביתנו. על גבעות משמר העמק התנהל קרב עקוב מדם, אך נבלם בטרם נגע בעמק .
דודי משה, האח היחיד של אבי, נהרג בגליל העליון בישוב הצעיר "רמות נפתלי" על ידי אנשי הכנופיות של קאוקג'י, לאחר שחזר מהבריגדה, לשָם יצא כדי לאסוף את שארית הפליטה, שנותרו ממחנות ההשמדה.
תמונה 3
דודי משה -חייל בבריגדה היהודית
בעת טקס ההכרזה באו"ם, ישבו כולם ליד מקלטי הרדיו. משהוכרזה זכותנו למדינה, כל אנשי הכפר יצאו למרכז לשמוח בשירה וריקודים. רק אני הושארתי בבית עם אחיי הקטנים פוחדת מהלבד, ולא הבנתי את גודל השעה.
תמונה 4

השמחה מול בית המוסדות הלאומיים, 29 בנובמבר 1948

זיכרון מאירוע משמעותי שהתרחש במדינת ישראל–מלחמת ששת הימים!
ההרגשה בתקופה ההמתנה טרם פרוץ המלחמה הייתה קשה: מלאת מתח, חוסר אונים, וכאילו הגענו לסוף הדרך כמדינה עצמאית.
משפרצה המלחמה והסתיימה בניצחון מוחץ, לא היה קץ לשמחה ולגאווה.
תמונה 5
היום השני במלחמת ששת הימים, מהדורה מהשעה 15:00. ארכיון מעריב
הטבעתי חותם במדינת ישראל
 ההורים שלי איבדו את כל משפחתם בשואה או בתקופת המהפכה הקומוניסטית ברוסיה. אני גאה בהוריי שזכו להשתתף בבניין הארץ ולהקים משפחה מתוך החורבות.
גם אני הקמתי משפחה עם נישואיי ל(סבא) משה .
הוריו של סבא משה , נחום ורחל (שוורץ) רוזנשיין, ברחו מפולין מאימת הגרמנים, ונשלחו לסיביר קומיי.
משה נולד שם בדצמבר 1940, ועלה לארץ ב-1949 בהיותו בן 8.
אני גאה בילדיי (נחום, יעל ולילך) וכמובן בנכדיי. אנו התשובה לכל מי שרצה להשמידנו!!!
תמונה 6
סיפורה של זיוה רוזנשיין תועד על ידי הנכדה איילה לוסקי במסגרת תכנית הקשר הרב-דורי בבי"ס "נעמי שמר" בתל-אביב, בשנת הלימודים תשע"ג (2012-3), בהובלתה של הגב' שרה לאוטמן.
 
עיבוד ועריכה: גב' ורדה ברגמן, מתנדבת בית התפוצות

מילון

המהפכה הקומוניסטית
המשטר המלוכני הופל בהתקוממות עממית ספונטנית בבירה, שנודעה בשם מהפכת פברואר. התקוממות זו אירעה בזמן מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1917. היא נגרמה עקב הירידה במוראל החיילים בחזית ותנאי המחיה הקשים ברחבי האימפריה הרוסית. האוטוקרטיה הוחלפה בידי ממשלת המעבר הרוסית, שמנהיגיה התכוונו לייסד ברוסיה דמוקרטיה בנוסח המערב ולהמשיך במלחמה לצד מדינות ההסכמה. באותו זמן, מעמד הפועלים החל להתארגן במסגרת מועצות הפועלים (הסובייטים) במטרה להגן על זכויותיו. מועצות אלו קמו בכל רחבי רוסיה. חלקם נשלטו על ידי הבולשביקים - חברי הפלג הקיצוני בתנועה הסוציאליסטית. בראש הבולשביקים עמד ולדימיר איליץ' לנין, שהוביל אותם למהפכה קומוניסטית נגד הממשלה הזמנית. הבולשביקים הפילו את הממשלה הזמנית בנובמבר 1917 בהפיכה שנודעה לימים כמהפכת אוקטובר. לאחר תפיסת השלטון, הקומוניסטים הלאימו את אמצעי הייצור

ציטוטים

”אני גאה בהוריי שהקימו משפחה מתוך החורבות.“

”אנו התשובה לכל מי שרצה להשמידנו!!!“

הקשר הרב דורי