מאגר סיפורי מורשת

אבא שלי נולד בלוב יוסף ברנס בשנת 1931. אמא שלי לאה ברנס נולדה במצרים ב 1931. אני נולדתי בארץ

ישראל בשנת 1951.

הם עלו לארץ ובשנת 1948 הכירו והתחתנו.

גדלתי בבית סבתא וסבא כי הורי התגרשו כשהייתי בת שנה.  אמא חלתה ונותרנו שלושה תינוקות בבית סבא וסבתא. כאשר אבא התחתן שתי אחיותיי עברו לגור איתו. נשארתי בבית סבתא וסבא. כל שישי הוזמנו לארוחה בבית אבי. הלכנו יחד לבית הכנסת ונשארנו ללון שישי-שבת. פגשתי את אחיותיי ושמחתי מאוד.

בשנת 1971 התחתנתי. בגיל עשרים הייתי כבר אמא.

בשנת 1988 הייתי אמא לשישה ילדים ובשנת 1995 נולד לי נכד ראשון ובשנת 2003 הייתי סבתא לשמונה נכדים מקסימים.

הזיכרון המשמעותי שבחרתי הוא :

מלחמת ששת הימים 1967זכור לי שהיינו בחדרים סגורים ומוגנים.כל שניה שמענו אזעקה צעקות ובכי חזק של הילדים. נשארנו בבית. הצטופפנו בבית דודה. היינו קרובים לרדיו מתעדכנים בכל מה שקורה בארץ ושמענו על הכרזות הכיבוש. וכששמענו על פצועים והרוגים היה צובט לנו בלב היינו מתפללים שתיגמר המלחמה. וליקראת סוף המלחמה חזרנו הביתה בשתי הרגשות הרגשה אחת פחד והרגשה שניה שמחה שנגמרה כבר המלחמה.

התחתנתי ילדתי 6 ילדים גידלתי אותם למופת כולם מלומדים, עבודה מסודרת. כולם מלוכדים אוהבים לעזור לזולת להתנדב ולתת כולל הנכדים. כולם ניפגשים בערבי חגים בשבתות שיש שמחות כולם ביחד. אחד עוזר לשני בשעת צרה ככה חינכתי אותם.