מאגר סיפורי מורשת

סיפור זה סיפר לי סבי, אבי, על אחיו צבי. צבי נולד בשנת 1947 בעיירה קטנה צ'וב ברומניה והיה הבכור מ 2 אחים. צבי עלה ארצה, עם משפחתו, בשנת 1960. למד בכפר בתיה ובבית ספר ליפשיץ בירושלים. דוד צבי, התגייס לצה"ל בשנת 1966, 6 שנים אחרי שעלו ארצה. בצבא, היה מפעיל ציוד סונר בצוללת דקר. זה ציוד חשוב שעובד על גלי קול ויכול לגלות סירות, אוניות או צוללות. תמיד היה אופטימי, בעל מזג נעים וחברי, וניגן על אקורדיון.

צבי היה אחיו הגדול של סבא שלי מצד אמא. הוא התגייס לשייטת הצוללות ובשנת 1969 יצא יחד עם 69 חבריו הצוללנים למבצע חשוב להבאת צוללת חדשה מאנגליה לישראל- הצוללת דקר.

כשהצוללת לא הגיעה בזמן, המשפחות של הצוללנים, כבר שמעו שמועות על אובדן הקשר עם הצוללת אך רובם עדיין הגיעו לנמל חיפה בתקווה שהשמועות לא נכונות ושהצוללת תגיח ממי הים. ביניהם היו גם סבא שלי ושני הוריו.

סבי והוריו לא שמעו מהאח והבן שלהם, המון זמן, מאז שיצא בפרויקט של הבאת הצוללת דקר והפיכתה לצוללת ישראלית, וכשהגלויה הגיעה כולם שמחו מאוד!

את הגלויה הזו קיבל סבי מאחיו צבי ז"ל. לסבא שלי יש 5 גלויות מאחיו שחלקן מיועדות אליו וחלקן להורים. רוב המכתבים בעברית אבל שניים מהם נכתבו בהונגרית.

"היה מרגיע לדעת שצבי חש בטוב", אומר סבי.

הזוית האישית

שבות עמי: למדתי דברים חדשים על דוד צבי ועל המשפחה בכלל. אני שמחה שעכשיו הסיפור יהיה מתועד באתר בית התפוצות ושגם הבאים אחרי יוכלו ללמוד ולשמוע את הסיפור. אני רוצה לאחל לסבא וסבתא שלי שיזכו לחיים ארוכים ונחת מהילדים, הנכדים ובעז"ה הנינים, ולהגיד להם תודה רבה על כל מה שהם עושים בשבילי.