מאגר סיפורי מורשת

שמי יהודית וקשי שם משפחתי בנעורי היה (סעדי) ציוני. נולדתי בתימן  בשנת 1945בעירה בשם סיאן שליד צנעא.

עליתי לארץ בשנת 1949 בעליית "על כנפי נשרים". בדרכנו לארץ ישראל, לאחר תלאות הדרכים הקשות וסבל שעברה המשפחה, עלינו על מטוס שהביא אותנו לארץ ישראל. התחנה האחרונה במסע היתה העיר עדן,שממנה עלינו למטוס. להזכירכם הייתי ילדה קטנה (בת ארבע) אני כמעט ולא זוכרת ומספרת לפי מה שסיפרו לי. כשנחתנו בישראל, הגענו לשדה התעופה לוד. זכור לי כי לאחר שירדנו מהמטוס חילקו לנו סנדוויצ'ים.

בילדותי, הייתי בגן הילדים במחנה עולים עין שמר, ואם אינני טועה שמה של הגננת היה "חנה". הייתי מאוד ביישנית ומסוגרת (חלק מזה נותר בי עד היום). אני זוכרת שהיו מדברים על "סידור" והכוונה היתה, העברה לישוב קבע. זכור לי שנסעתי עם הורי לירושלים כי הגברים עבדו ב"ייעור" בהרי ירושלים. הם היו נשארים כל השבוע בירושלים וחוזרים לשבת. אנחנו נשארנו שבוע בירושלים, זכור לי שהייתה בעיה של מים בירושלים ובחורף המים היו קופאים בברז. כאשר המשפחה קבלה את ה"סידור" העמיסו אותנו ואת מעט המטלטלין שהיו לנו, על משאית  והביאו אותנו למגדיאל. בדרך עפה אחת המיטות מהמשאית. כשהגענו לשכונה במגדיאל ,התברר לנו שלא נוכל לקבל את הבתים, כי הם עדיין לא הושלמו ולכן, נאלצנו לחזור למחנה העולים (בעין שמר). שם שיכנו אותנו באוהל גדול עם כמה משפחות אחרות. (בפעם הקודמת גרנו במבנה ששימש את הצבא הבריטי). אחרי תקופה קצרה חזרנו למגדיאל, זה היה באמצע השנה, והיתה  כיתה ששם ריכזו את הילדים והעסיקו אותנו בכל מיני פעולות, עד תחילת שנת הלימודים. בשנה לאחר מכן, הלכתי לבי"ס ששייך לזרם "אגודה" שם למדתי את כיתות א'-ב'. לאחר מכן עברתי לבי"ס ממלכתי דתי עד כתה ח'. בתיכון למדתי בבית ספר "מורשת" בכפר סבא, ולאחר מכן למדתי את מקצוע הפקידות בבי"ס מקצועי בתל-אביב. משם הופניתי למקום עבודה בתל-אביב במלטשת יהלומים אצל חיים רוזן, ומשם עברתי לחברה שהוא הקים.

בשנת 1969 התחתנתי עם איציק וקשי והקמנו משפחה, לא היה פשוט ולא היה קל, אבל עמדנו במשימה. בשנת 1971 נולדה ביתנו הבכורה גלית. שנה אחר כך נולד גיא, ב-1976 נולדה ליאת, ב-1981 נולד בננו הצעיר (שלום) לומי.

ב-1987 עזבנו את הוד השרון ועברנו לכפר סבא. שמחנו להגיע לשכונה  דתית בסביבה שבה ממוקמים בתי הספר הדתיים, ממש סמוך לבית. רק מה, הבית היה ישן וקטן. הגדלנו את הבית לפי רצוננו, בעזרתם הרבה של ילדינו היקרים, הם עזרו בכל משימה שהוטלה עליהם.

הזוית האישית

המנחים הצעירים: תודה רבה ליהודית על שבאה מרחוק לספר לנו את סיפורה, היה מאוד מעניין מהנה וכיף.

יהודית: לאחר שקיבלנו את ההזמנה למפגש של הקשר הרב דורי, שמחנו להשתתף ולתרום את חלקנו. הנכד שלנו איתן פורת, התרגש ושמח לראות אותנו, כמובן שגם אנחנו שמחנו להיפגש איתו. לאחר שהתאספנו התברר שלא הגיעו מספיק סבים וסבתות, והודיעו לנו שמצרפים אלינו מספר ילדים נוספים מהשכבה. כמובן שלא התנגדנו ושמחנו לעזור. פגשנו מספר ילדים שהיו מרותקים לשמוע את סיפור העליה והקליטה שלנו בארץ ישראל.