מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מילדות עד בגרות

סבתא אריאלה ויהונתן
אני והוריי בביתי בתל אביב
זהו סיפורה של אריאלה שטיינפלד, שנולדה לניצולת שואה ולאבא ציוני בתקופת הקמת המדינ
אמא, אבא ואני
נולדתי בעיר תל אביב, בבית החולים הדסה בספטמבר 1946 להוריי מלכה ואריק גוטליב.
אמא מלכה הגיעה כפליטת שואה על אוניית המעפילים "מירקה", לאחר שבמזל לא עלתה על האונייה "סטרומה" בגלל חוסר מקום וניצלה מטביעה.
אמא הגיעה לארץ ב-1944 בחוסר כול ובני משפחה רחוקים עזרו לה להיקלט בארץ, דאגו לה לקורת גג ולמקום עבודה.
העבודה הראשונה של אמא הייתה בחנות לפרוות ברחוב בן-יהודה בתל אביב, שם עסקה בתפירה.
אבא שלי הגיע לפני המלחמה לארץ בשנת 1935 בתור ציוני יהודי לאחר שעזב את הלימודים באוסטריה למען עלייה לארץ.
מלכה הכירה את אריק ע"י חברים משותפים שהפגישו ביניהם ובשנת 1945 הם נישאו.
אריק היה רוויזיוניסט ציוני- תנועה ומפלגה ציונית עולמית שנוסדה ע"י זאב ז'בוטינסקי.
הוא עבד בתחילה בחברה לשיווק בשר, שהייתה שייכת לבריטים ששלטו באותה תקופה בארץ ולאחר קום המדינה הוא עבר לעבוד בחברת "עתיד מוניות" כמנהל חשבונות של החברה.
בנוסף, אבא עבד מספר שנים בתעשייה האווירית.
אבא היה אדם נבון במיוחד וידע המון שפות ולכן עסק רבות בתרגום.
בתחילת חייהם המשותפים, הם חלקו דירה עם מכרים ברחוב מוהליבר בתל אביב, שהייתה קרובה לשוק הכרמל.
זיכרון ילדות מתקומת הארץ
בתקופה זו, היו פרעות מצד הערבים כנגד הקמת מדינה יהודית.
הערבים ירו מיפו לכיוון תל אביב כמחאה על הקמתה של מדינת ישראל.
לילה אחד, בשנת 1946, כאשר הייתי תינוקת בת כמה חודשים, נורו יריות לכיוון הבית שלנו.
כמה דקות לפני כן, אמא הוציאה אותי מהמיטה, שהייתה ממוקמת ליד קיר שהתמוטט בעקבות נפילת הפגזים.
במזל גדול, לא נפגעתי וניצלתי בנס.
בשנת 1948, ביום ההכרזה על מדינת ישראל, אני זוכרת שאני, אמא ואבא יצאנו לחגיגות ברחובות העיר שהיו מלאים בצעירים, מבוגרים ובני נוער שצהלו ורקדו ריקודי הורה, הניפו דגלים ושרו בקול גדול.
כשמלאו לי חמש שנים עברנו לשכונה חדשה שהייתה מאוכלסת ברובה ע"י עולים חדשים מאירופה.
השכונה נקראת שכונת ביצרון הנמצאת בתל אביב.
בשנים הראשונות, לא היה בית ספר בשכונה, ולכן נאלצנו ללכת מרחק גדול לבית הספר בנחלת יצחק כדי ללמוד. כשאני הייתי בכיתה ה', נבנה בית ספר חדש בשכונה על שם דוד בלוך.אני זוכרת שנהנתי לשחק במגרשים בשכונה משחקים כמו מחניים, גוגואים ועוד.זכרון מיוחד מילדותי הוא הפעילות ב"צופים" שהיה ממוקם במקום בו היום שוכן הסינימטק בתל אביב.הפעילות ב"צופים" הייתה מאוד חשובה לכל הילדים והיא כללה טיולים בארץ, מחנות עבודה, בהם עזרנו בקטיף לקיבוצים שונים בארץ ועוד.
אני בעלי והילדים
הכרתי את בעלי, יעקב שטיינפלד המכונה כיום בידי נכדיו-סבא פרי במסגרת הבית ספרית, כאשר למד בכיתה המקבילה אליי.
הוא קיבל את כינוי זה לאחר שבתיכון שגה בקריאת השם של אחת הדמויות בסיפור באנגלית ובמקום לקרוא לה פייר קרא לה פרי ומאז הכינוי דבק בו.
בהתחלה, היינו ידידים קרובים ובמשך הזמן, התפתחה חברות הדוקה שהפכה לרצינית לאחר גיל 18.
לאחר השירות הצבאי, הייתי בארה"ב למשך חצי שנה ללימודי מחשבים ולאחר שחזרתי, גיליתי שיעקב חיכה לי ובשנת 1968 נישאנו בחתונה רבת משתתפים באולמי "פאר" בתל אביב.
היינו בני 22 כאשר התחתנו ושנתיים לאחר מכן, נולדה בתנו הבכורה קרן, אמא של יהונתן איתו אני שמחה לחלוק את סיפורי ע"י "תוכנית הקשר הרב דורי".
שנתיים לאחר מכן, נולדה בתנו עדי ולאחר כעשר שנים, נולדה בתנו הקטנה זהר.
כיום, יש לי חמישה נכדים ואנחנו נפגשים באופן קבוע, מבלים ביחד וחוגגים את חגי ישראל. אנחנו משפחה מגובשת שאוהבת לבלות ביחד.

מילון

רוויזיוניסט
תנועה ומפלגה ציונית עולמית שנוסדה ע"י זאב ז'בוטינסקי.

ציטוטים

”לקבל תפקיד- אחריות לבצע את התפקיד היטב- מסירות להפיק את המירב- אמנות ולהשקיע- נתינה “

הקשר הרב דורי