מאגר סיפורי מורשת

שמי עלמה, אני מתעדת את סבי במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.

סבי נולד בשנת 1941 בקהיר שבמצרים, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. באותה תקופה הוריו של סבי היו מאוד מודאגים שמא הגרמנים יגיעו למצרים, לכן אביו עשה הכנות לעזיבת מצרים ואף שקל לעלות לארץ ישראל. מלחמת העולם השנייה הסתיימה ולמרות ההכנות נשארו הוריו במצרים ועשו את ההכנות לעלות לארץ ישראל.

ילדותו של סבא בקהיר בשנות הארבעים לאחר מלחמת העולם הייתה ילדות מאושרת. אביו היה מבוסס כלכלית ולמשפחתו לא היה מחסור כלשהו. בחופשות הקיץ כל משפחתו עזבה את קהיר שבה מזג האוויר היה מאוד חם לאחת מערי החוף למשך כחודשיים. חופשות קיץ אלה זכורות לו היטב כי כל דודיו ובני דודיו הצטרפו לחופשה זו לבילוי קיץ. אביו היה נשאר בקהיר על מנת לעבוד, ומדי סוף שבוע היה בא לבקר את משפחתו של סבי.

בית  הספר בקהיר שאליו רשמו אותו הוריו היה בית ספר פרטי ששפת הלימוד העיקרית בו הייתה צרפתית ואילו השפה השנייה הייתה ערבית. החינוך בבית הספר היה מאוד נוקשה ותלמידים שלא ידעו את לוח הכפל בעל פה – המורה היה מכה אותם על כף היד עם סרגל. שעות הלימוד היו משעות הבוקר עד שעות אחר הצהריים עם הפסקה באמצע, שבה היו מביאים לסבי את ארוחת הצהריים לבית הספר ולאחר הארוחה היו ממשיכים ללמוד. בבית ספרו של סבי שבו הייתה גם כנסיה, נהגו התלמידים הנוצריים להיכנס לכנסיה, והתלמידים היהודים היו נשארים מחוץ לכנסיה. בגיל שש סבתא שלו רשמה אותו ללמוד לקרוא עברית ובכל פעם בסוף השיעור נתנו לו מתנה כלשהי לעידוד לימוד השפה העברית.

עלייה לארץ

כשסבי היה בן שבע פרצה בארץ ישראל מלחמת השחרור, דבר שגרם להפגנות של ערבים נגד היהודים במצרים. רבים מיהודי מצרים הותקפו על ידי הערבים והיו אף יהודים שנרצחו. את החנות של אביו פרצו וגנבו את רוב הסחורה שהייתה בחנות, מקרה זה פגע במצב הכלכלי של משפחתו. אביו החליט לעזוב את מצרים ולעלות לארץ ישראל. בדרכון המצרי נרשם שהמשפחה רשאית לעזוב את מצרים ללא אפשרות לחזור למצרים. המשפחה של סבי, שכללה שמונה נפשות, עלתה על אונייה לעיר הנמל מרסי בצרפת. העלייה הייתה בשנת 1950 לאחר הניצחון במלחמת השחרור.

הקליטה בארץ לא הייתה קלה כי לשם כלכלול של משפחה מרובת ילדים עם קושי של פרנסה היה צורך לאבא של סבי למצוא מקום עבודה, וכן לאחיותיו הבוגרות יותר היה צורך לעזור בכלכלת המשפחה. אבא של סבי נאלץ לעבוד בכל עבודה שהוצעה לו וכן גם אחיותיו הבוגרות. למרות הקשיים ,משפחתו של סבי הסתדרה יפה ומקורות הפרנסה שמצאו סיפקו אותם במידה יפה וצנועה.

לימודים בארץ ישראל

באותה תקופה בה סבי היה בן תשע, למדו באותה כיתה גם גילאים בוגרים יותר וזה נוצר בעיקר בגלל הצורך ללמוד את השפה העברית כולל קריאה וכתיבה. כך היה עד גיל שתים-עשרה, הגיל בו שנרשם לבית ספר בכיתה ו'. בכיתה זו סבי החל לשלוט בשפה העברית, גם בקריאה וגם בכתיבה. היה לו קל דווקא עם השפה האנגלית, אותה למד חלקית עוד בהיותו במצרים. בשנות החמישים מצבה הכלכלי של משפחתו של סבי המשיך להיות לא פשוט, כך שסבי נאלץ לעבוד לאחר סיום בית הספר היסודי ולעזור בכלכלת המשפחה. את לימודיו התיכוניים למד סבי בתיכון ערב לאחר סיום יום העבודה. לסבי לא היה פשוט וקל, אבל רצונו העז לרכוש השכלה היה חשוב לו מאוד, כך שהמשיך את לימודיו עד סיום בית הספר התיכון. בכל תקופת לימודיו ועבודתו סבי היה פעיל בתנועות נוער ואף היה מדריך של כיתות ז' ו-ח', דבר שנתן לו גישה להדרכה ולעזרה לגילאים הצעירים. במסגרת תנועות הנוער נהגו באותה תקופה לגייס לצה"ל את כל הבוגרים לנח"ל, שירות צבאי שיש בו שילוב של עזרה לאחד הקיבוצים בצפון או בדרום.

גיוס לצה"ל

באוגוסט שנת 1960 התגייס סבי לצה"ל ושירת בחטיבת גולני במחנה רחוק מביתו בצפון הארץ. השירות בגולני לא היה קל לסבי, ונדרש מאמץ לא פשוט לסיים טירונות ולהפוך ללוחם. לדוגמה: באותה תקופה הייתה בצה"ל משמעת מים, בשעות רבות באימונים לא הרשו החיילים לשתות מים, אלא בשעות שהמפקדים שלהם הרשו להם (כיום אין משמעת מים בצבא). במסגרת השירות הצבאי עבר סבי השתלמויות רבות, הוא היה מדריך טירונים לאחר מכן מפקד בפלוגה. לקראת סיום השירות הצבאי נשלח סבי כאות הוקרה לעבור גם קורס צניחה. את שירותו הצבאי סיים סבי בהצטיינות ובתעודת השחרור שלו מהצבא ציינו "מילא את תפקידו למופת".

לאחר השירות בצה"ל

לאחר שירותו הצבאי סבי היה חייב לעבוד ולהמשיך לעזור למשפחה וכן לדאוג ללימודי השכלה גבוהה. את עבודתו הראשונה לאחר השירות הצבאי קיבל סבי לאחר פניה ללשכת העבודה בתל אביב. סבי החל לעבוד בחברת ביטוח במהלכה שילב עבודה וגם לימודים בשעות הערב. לימודי הביטוח נמשכו כשנתיים. שילוב עבודה ולימודים עזרו לסבי להתקדם בתפקידים שהוא מילא בחברת הביטוח. לימודי הביטוח המריצו את סבי להמשיך את לימודים הגבוהים. סבי התקבל לאוניברסיטת תל אביב ללימודי המשפטים. משך הלימודים כחמש שנים. באותה תקופה סבי כבר היה נשוי לנירה סבתי שבאותה תקופה גידלה שני תינוקות: את אבי דודי ואת דוד שלי אלון. לאחר סיום לימודיו וקבלת רישיון עריכת דין, המשיך סבי את עבודתו בחברת הביטוח תוך התקדמות בכל התפקידים עד יציאתו לגמלאות.

השתתפות במלחמות

במסגרת שירות המילואים השתתף סבי במלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים – שתי מלחמות קשות. במלחמת ששת הימים סבי לא היה נשוי לסבתי נירה. לאחר שובו הביתה ממלחמת ששת הימים החליטו סבתי וסבי להינשא. במלחמת יום הכיפורים סבי היה נשוי ונאלץ להפסיק את הצום ביום כיפור ולהתגייס למלחמה, ממנה חזר בשלום לאחר שירות של חצי שנה. סבתי גידלה באותה תקופה את שני בניה את אבי ואת דודי, ואפשרה לסבי לסיים את לימודיו באוניברסיטת תל אביב.

הזוית האישית

עלמה: חווייתי מתכנית זו הייתה מעניינת והצלחתי להכיר את סבא שלי יותר לעומק.