מאגר סיפורי מורשת

במעברה 

שמי רחל שנייד בעבר היה טישלר אני ילידת 1951 נולדתי בבית חולים כפר סבא (מאיר) שנה ראשונה שלי גדלתי באוהל בכפר סבא. אחרי שנה הורי קיבלו צריף בשביב בהרצליה שם גדלתי עד גיל 6. מעניין שזכורה לי ילדות יפה, עם כל הקושי שהיה בבית, בלי חשמל עם עששיות שדלקו בבית, בלי שירותים בבית, אלא שירותים ציבורים שזה "בול פגיעה".

 

בעיני, כילדה מאוד פחדתי משום שהמעברה הייתה חשופה לגמרי, בלי עצים, הכל היה בוצי בלי כבישים, בלי מדרכות, עם יללות התנים בלילה. אני זוכרת, את הגן שהייתי בו "גן אביבה". שם אכלנו וישנו כי ההורים אז עבדו מאוד מאוד קשה ואנחנו היינו נשארים בגן עד מאוחר.

 

מתקופת המעברה כמו שסיפרתי עברנו לשיכונים, כמובן מקבץ של עולים מכל העולם הגיעו לשיכונים: ממרוקו, מתימן, מטריפולי, מטורקיה ומעירק ועוד ועוד. החיים כפי שהזכרתי, לא היה קלים ואפילו היה קשה יותר. בינתיים נוספו לי עוד שני אחים ואבי בזמן הזה חלה מאוד, הוא עבר ניתוח שבו אמורים היו לכרות חלק מהריאה.

 

אמא מצאה עבודה כחקלאית לא רחוק מהבית ואני בתור ילדה בת שבע או שמונה לקחתי את כל עול הבית על עצמי, גם למדתי בבית הספר וגם עזרתי בבית ויחד עם זאת נהנתי ממשחקי הילדות בחוץ. זכורים לי, הריחות המשגעים שהרחנו מהשכנים, צלחות האוכל שהיו עוברים משכנה לשכנה, היום מושרשים לי הטעמים והריחות. אהבתי מאוד מאוד את כל החברים שעד היום אני בקשר איתם.  

 

התחתנתי בשנת 1975 לנחום שנייד, גרוש ואב לשני ילדים, אייל ואיריס. כעבור שנה נולדה לנו ילדה משותפת בשם איילת וכעבור שלש שנים נולד גם תומר. האידיליה בבית הייתה נהדרת, הילדים הגדולים מאוד עזרו לי.  אנחנו משפחה מאוד מאוד מגובשת, אוהבת. אני אישית תמיד מצינת שיש לי ארבעה ילדים ולעולם לא אגיד שניים, מכל ארבעת הילדים יש לנו 9 נכדים מקסימים, בקיצור משפחה מקסימה  ומעניינת שרק יהיו בריאים.  

 

תשע"ה